"הַסְכֶּן נָא עִמּוֹ וּשְׁלָם בָּהֶם תְּבוֹאַתְךָ טוֹבָה" (איוב כ"ב, כא) 

"הסכן נא עמו" - התרגל נא להיות עמו, להתהלך עם אלהים, היינו שיהיו כל מעשיך לשם שמים לא לתקות גמול,

"ושלם" - היה שלם ותמים, ולא תחלק מחשבותיך לעשות על מנת לקבל פרס ולטובת עצמך,

ואז "בהם תבואתך טובה" - שעל ידי מעשה הרשעים יבא לך טובה, שעל ידי כן יוכר שאתה עובד מאהבה לא לשם גמול ובזה תקבל גמול בעולם הנפשות.

מסבב לסבב מעצים אליפז את טענותיו כלפי איוב. בפרק שלנו הטענות כבר קשות מנשוא ואליפז מאשים את איוב במעשים חמורים בין אדם לחברו. את תגובת איוב לטענות הקשות, אולי מעוצם התדהמה, נפגוש רק בפרק ל"א.

אליפז יוצא כנגד איוב בטענות קשות ובוטות, אך בסוף האמת עוד עתידה להתברר.

ר' מאיר במדרש זועק, מתוך דבריו של אליהוא, על הסתרת פניו של האל. חבריו אמנם משתיקים אותו אך הזעקה נשמעה ונכתבה והוסיפה להדהד. ולאורך הדורות כשיחידים וציבור חוו על בשרם את ייסורי איוב נשמעה וקולה גבר.

"הֵן יָדַעְתִּי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וּמְזִמּוֹת עָלַי תַּחְמֹסוּ. כִּי תֹאמְרוּ אַיֵּה בֵית נָדִיב וְאַיֵּה אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים" (איוב כ"א, כז-כח)

בפרק כ"א עונה איוב לרעיו וטוען שלעומת מה שהם טוענים ש'רשע ורע לו', ממה שהוא רואה הרשעים דווקא שלווים בעולם הזה וחיים חיים טובים ושמחים. עוד מבקש איוב מרעיו שאם הם רוצים לנחמו פשוט יפסיקו לדבר ויקשיבו לו, וזו תהיה נחמתו.

בפרקים ד'-י"ד מופיע מחזור הויכוחים הראשון בין איוב לרעיו. בפרקים י"ב-י"ד מובא מענה איוב לצופר.

איוב חכם כמו רעיו (א-ו)

במענה ארוך איוב פותח את דבריו בכך שחוכמתו לא נופלת מחוכמת חבריו: "אׇמְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תָּמוּת חׇכְמָה. גַּם לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה" (ב-ג), ומזכיר כי גם רשעים נהנים מביטחון ושקט, ולא כפי שציינו חבריו שרק הצדיקים זוכים לכך: "יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ" (ו).

בפרקים ד'-י"ד מופיע מחזור הויכוחים הראשון בין איוב לרעיו. בפרקנו מובאים דברי צופר לאיוב.

תוכחה לאיוב (א-ו)

בפרקים ד'-י"ד מופיע מחזור הויכוחים הראשון בין איוב לרעיו. בפרקים ט'-י' מובא מענה איוב לבלדד.

"הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי" (א-ז)

איוב דורש מה' לדעת על איזה חטא הוא מעניש אותו: "אֹמַר אֶל אֱלוֹהַּ אַל תַּרְשִׁיעֵנִי הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי?" (ב), ותוהה האם האל נהנה לייסרו: "הֲטוֹב לְךָ כִּי תַעֲשֹׁק כִּי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ. הַעֵינֵי בָשָׂר לָךְ אִם כִּרְאוֹת אֱנוֹשׁ תִּרְאֶה" (ג-ד).

ה' יוצר האדם - ומייסרו?! (ח-יז)

בפרקים ד'-י"ד מופיע מחזור הויכוחים הראשון בין איוב לרעיו. בפרקים ט'-י' מובא מענה איוב לבלדד.

חוזקו של ה' (א-י)