המגילה מסתיימת בשבחו של מרדכי, אך אם נדייק במילות הפסוק נראה כי שבח זה איננו מוחלט, והדבר ככל הנראה נובע מהישארותו בגלות. עם כל זאת לזכותו של מרדכי יאמר שבניגוד למנהיגים רבים שרק מדברים שלום לעמם מרדכי דרש טוב לעמו ולא רק לזרעו.

להיכן ממשיך הסיפור של מגילת אסתר? את התשובה לכך נמצא בספרים הבאים - דניאל, עזרא ונחמיה.

"כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ" (אסתר י', ג)

לקח טוב (פסיקתא זוטרתא) אסתר פרק י

ורצוי לרוב אחיו - מלמד שאין אדם יכול להוציא ידי חובתו לכל העם.

שהרי לא נמצא טוב לישראל כמרדכי, וכתיב בו "ורצוי לרוב אחיו" ולא 'לכל אחיו',

והוא היה דורש טוב לעמו, וכל הממון שלקח מבית המן נתן אותו לעבודת בית ה'.

בתוך פרקי הנקמה של היהודים באויביהם יש פרט אחד שעשוי להאיר באור יקרות על התיקון שעשו היהודים בימי אסתר ומרדכי. 

בפרק שלפנינו מתואר כיצד בית המן עובר לשליטתם של אסתר ומרדכי. הקב"ה נותן לרשע להתאמץ ולעשות את כל העבודה השחורה של איסוף העושר והנכסים אך בסופו של דבר מעביר את כל עמלו לצדיק. מה פשר העניין?

בשיר שלפניכם משולבים פסוק מפרקנו עם פסוק מתהילים כ"ב המיוחס לאסתר המלכה:

ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפול לפני רגליו ותבך ותתחנן לו (אסתר ח', ג)

אלי אלי למה עזבתני (תהילים כ"ב, ב)

לחן: לא ידוע   ביצוע: חיליק פרנק ומקהלת מלכות

משתה אחשורוש (א-ח)

מעגל החיים: הזיקנה (א-ז)

האדם לא יודע את שיהיה (א-ו)

פתגמים אודות הסכלות (א-ג)

בפסקה זו מובאים כמה פתגמים העוסקים בסכלות, כמו: "זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ יָקָר מֵחׇכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט" (א). הפתגם האחרון בפסקה לא שייך לכסלות, אבל הוא מקשר לפסקה הבאה העוסקת במושל: "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים" (ד).

בלבול במעמדות (ה-ז)