מה גרם להתפרצות הזעם והכאב כנגד אדום בנבואת ישעיהו בפרקנו ואצל נביאים אחרים?

כשעם ישראל מושפל, נגרם חילול השם. מצבו הפוליטי של עם ישראל משפיע על דעת האלוקים בעולם כולו.

האם הצלחנו להבין, מנבואה נועזת זו, עד כמה גדול הפער בין שיר השירים הנבואי לבין המציאות הנוראה?

גאולת ישראל מביאה מזור לעם ישראל ולעולם כולו ומלמדת כיצד חדלון יכול להפוך לבניין, וכיצד ארץ שהיתה שממה יכולה להפוך ולהיות למקום פורח.

"כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי" (ישעיהו ס"ו, א)

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד א

הקב"ה מלין על ישראל על כך שלא דרשו אותו לפני החורבן ואף לא לאחריו. כעת פונים עם ישראל אל ה' בבקשה שיפקוד אותם לטובה, ובאמת, על אף כל ההיסטוריה השלילית, הקב"ה מבטיח כי הישועה לא תאחר מלבוא.

"וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ וַעֲוֹנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ" (ישעיהו ס"ד, ה)

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ט עמוד ב

מאי דכתיב [=מהו שכתוב]: "וילבש צדקה כשריון" (ישעיהו נ"ט, יז)?

לומר לך: מה שריון זה - כל קליפה וקליפה מצטרפת לשריון גדול, אף צדקה - כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול.

עם ישראל מצהירים כי אביהם האמיתי שתמיד יעמוד לצידם אינו אביהם מולידם, אברהם, ואף לא ישראל בחיר האבות, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. הוא זה שילך וילכלך את מלבושיו בדם הגויים על מנת להציל את ישראל.

הנביא מתאר את יחסי הגומלין בין הקב"ה לכנסת ישראל. יחסים אלו יתחזקו ויתאמצו רק אם עם ישראל יפעל גם הוא לטובת העניין ויראה את רצונו בכך.

מה ה' מצפה מאתנו? להכיר בגדלותו, להבין את מקומנו הנכון ביחס אליו, ולפנות לו מקום בליבנו.