ירמיהו חי בענתות, על ספר המדבר, במקום בו התושבים היו עסוקים בחקלאות וברעיית צאן. לכן ירמיהו משתמש בדמויים הקשורים למדבר, הלקוחים מן המציאות של אותם אנשים, כדי שיבינו היטב את דבריו.

"מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה..." (ירמיהו י"ד, ח)

 

אף על פי שסרו מדרכיך, לך הם מקוים.

ובכל דור ודור, אתה מקוה ישראל ואתה מושיעו בעת צרה

אף על פי שהצרה תבא להם בעונם,

אתה תושיעם ותרחם עליהם גם כן,

עתה בזמן הזה הושיעם ורחם עליהם ולא יכלו ברעב.

 

 

 

הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" הוא אחד השיאים בתפילת ערבית של יום הכיפורים במסורת האשכנזית. את הפיוט שר כל הציבור יחד עם החזן, בעמידה, בעת שפותחים את דלתות ארון הקודש.

לחנו הידוע ביותר של הפיוט הוא ניגון שחיבר חסיד חב"ד, שלום חריטונוב, במאה ה-19 באוקראינה, שהושר במקור ללא מילים, עד שהוצמד אל הפיוט הזה. 
מחברו עלום השם של הפיוט נשען על דברי ה' בפי ירמיהו הנביא, האומר: "הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ו).

הוא מדמה את האל ליוצר אמן היוצק חיים בחומר שלפניו. עם ישראל הוא החומר הנתון לפני היוצר – האל, והוא עושה בו כרצונו. 

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

ברוך בן נריה מקבל נבואה אישית כ"פיצוי" על כך שלא הפך לנביא, למרות שהיה ראוי לכך.

בזמן בצורת קשה, המהווה איום גדול מאד על העם, ירמיהו פונה לה' בתפילה, מתוודה על חטאי העם ומתחנן לרחמים.

פסוקים מעטים בלבד מספר ירמיהו הולחנו, כנראה מכיוון שספר ירמיהו עוסק בעיקר בפורענות ובחורבן.

יחד עם זאת, אחד השירים המוכרים ביותר לקוח מספר ירמיהו, פרק י"ז:

"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ" (ז)

"כֹּה-אָמַר ה' אֵלַי הָלוֹךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזוֹר פִּשְׁתִּים וְשַׂמְתּוֹ עַל-מָתְנֶיךָ וּבַמַּיִם לֹא תְבִאֵהוּ. וָאֶקְנֶה אֶת-הָאֵזוֹר כִּדְבַר ה' וָאָשִׂם עַל-מָתְנָי" (ירמיהו י"ג, א-ב) 

 

ענין האזור, אפשר שהיה ממש ועשה כן ירמיהו מה שצוהו האל. 

והחכם הגדול מורה צדק רמב"ם כתב: 

"כי בחלום של נבואה היה כל המעשה הזה..."

 

ירמיהו מוכיח את עם ישראל על כך שהם עובדים עבודה זרה. שני נימוקים הוא בוחר להביא כדי לחזק את האמונה בקב"ה: בריאת העולם ויציאת מצרים.

"כִּי קוֹל נְהִי נִשְׁמַע מִצִּיּוֹן אֵיךְ שֻׁדָּדְנוּ בֹּשְׁנוּ מְאֹד כִּי עָזַבְנוּ אָרֶץ כִּי הִשְׁלִיכוּ מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ" (ירמיהו ט', יח) 

 

ילקוט שמעוני, ירמיהו ט, סימן רפא

אמר ר' יצחק: 

מאי [=מהי כוונת הכתוב] "נשמע", וכי יש אבנים בוכות או עצים בוכים? 

אלא מאי [=מהי כוונת הכתוב] "קול נהי נשמע מציון"? 

ממי שמשרה שכינתו בציון. 

 

 

 

Pages

x