"כֹּה אָמַר ה' אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם: גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי... כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי: גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים..." (ירמיהו ל"ג, כ-כו)

ה' הוא אביהם של ישראל. אבא אוהב את בנו תמיד, והוא יעשה הכל כדי להקטין את סבלו ולסייע לו.

Moshe in the Torah, Yishayahu in the Prophets, and Yirmiyahu in the Writings, all express their amazement at the situation and fate of the nation of Israel using the same expression - "eikha".

"So says God: a voice is heard in Rama; it is the sound of bitter weeping, Rachel is crying over her children. She refuses to be comforted for her children, for they are gone. So says God: Withhold your voice from weeping and your eyes from their tears, for there is a reward for your action, promises God, and they will return from the enemy land. And there is hope for your end, promises God, and the children will return to their borders." (Yirmiyahu 31:14-16)

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

בשעה של ייאוש ללא מוצא מציע ירמיהו לעם לכרות ברית לפני ה' ולקיים מצווה גדולה שלא קיימוה עד עתה - יקראו דרור לעבדיהם העבריים וירושלים תינצל. הברית נכרתת. הפלא מתרחש. אולם אז מתחיל מבחן האמונה.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

In the Book of Lamentations, Eicha, the prophet Jeremiah records his impressions of the destructions of Jerusalem and the First Temple, and the exile of the Jews from the Land of Israel. It is a very emotional book in which the prophet expresses feelings of intense loneliness, a sense of utter abandonment, desolation, desecration of that which was sacred, pain and suffering. There are times when he even seems to challenge God for allowing it to happen, yet it also contains elements of prayer, faith and hope.

Parashat Mattot presents us with considerable challenges. Much of it is very technical in nature, and seems to contain three distinct, seemingly disconnected chapters: Chapter 30 discusses laws of vows, chapter 31 deals with the war against the Midianites and the spoils from the war, and chapter 32 narrates the request and plan for the tribes of Reuven, Gad, and Menashe to act as shock-troops and then settle land on the eastern side of the Jordan.

"לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם ה' אֶל הַחֶרֶב אֶל הַדֶּבֶר וְאֶל הָרָעָב וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לזועה [לְזַעֲוָה] לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ" (ירמיהו ל"ד, יז)

"הנני קורא לכם דרור".

כי מי שהוא עבד ה' הוא חפשי מן המקרים ואין דבר אחר שולט עליו,

וכשיוצא חפשי מרשות ה' הוא תחת רשות המקרים