שלושה פרקים מוקדשים לנבואה על צור. דווקא צור לא ניהלה מלחמות עם ישראל, ובמובן מסויים צור היתה שכנה חיובית של עם ישראל. אלא שצור הביאה לממלכת ישראל את העבודה הזרה. צור וירושלים הן שתי תרבויות מנוגדות, וירושלים לא תבנה אלא בחורבנה של צור.

הממלכות הנזכרות בפרק זה נזכרו בנבואת ירמיהו בתור שותפות ליוזמת המרד נגד בבל, אז כיצד זה מתוארת כעת שמחתם, במחיאות כפיים, על חורבן ירושלים?

לשם מה נאמרו הנבואות על אומות העולם? ראשית, הן מהוות מחאה על שמחת הגויים על נפילת עם ישראל, ובנוסף לכך - ההבטחה שהעמים יפלו מהווה הקלה על הסבל של עם ישראל, המרגיש מושפל בין העמים.

יחזקאל משתמש בדימויים עוצמתיים, עד כדי כך שהוא נדרש שלא להתאבל על אשתו. כך יחזקאל חווה באופן אישי את מה שהעם יחווה, מזדהה עם העם ויכול להעביר את המסר בצורה ברורה וחזקה.

אשתו של יחזקאל מתה והוא מתהלך בבגדיו הרגילים, נמנע מביטוי אבל. כי מה המשמעות של האבל הפרטי שלך אל מול חורבן ירושלים?
 

תיאור מעשי הזנות הקשים של אהלה ואהליבה כתובים בניסוח בוטה ביותר. השפה של יחזקאל הרבה יותר קשה ובוטה מאשר השפה של ישעיהו, כדי להחריד ולזעזע את השומעים, כדי שהדברים יובנו בבירור, ויביאו לתיקון.

צור משולה לספינת פאר, מפני שצור היתה בנויה על אי, התרפנסה ממסחר ימי, והיתה מפוארת ועשירה מאד. גם ספינת הפאר הזו תטבע בסוף.

צור הייתה אמורה להיות משענת האמת של ממלכת יהודה במרדה, על ידי תמיכה כספית וכלכלית. בגידתה ביהודה הייתה בעלת משמעות כבדה יותר מהבגידות האחרות של עמי האזור.

בשעה שהמקדש נחרב, צור הצליחה להחזיק מעמד במצור הבבלי עליה. יחזקאל מנסה להתמודד עם הקושי האמוני שנוצר בעקבות זאת.

קובץ הנבואות על הגויים מבהיר שרק ה' הוא המנהיג את העולם.