Ramban’s comments on verse 26 of Chapter 32 have a great deal of meaning in terms of understanding Jewish History. Ramban focuses on the word af’eihem, which, he argues, is a compound word meaning “However, where are they”? The verse comes in the midst of the Song of Haazinu, at a point where Israel has abandoned God. God is angered and the people are to be punished with exile.

What is the nature of teshuva? What is teshuva all about? What is considered legitimate teshuva and what is not? A pattern of teshuva of some sort, Divine salvation, and a dialogue between God and Yona ensues. Yona may yearn for strict judgment, but God takes account of human fallibility and tempers justice with mercy. On Yom Kippur afternoon, we plead that God have mercy regardless of whether our teshuva is human and flawed, or objectively ideal.

"דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (כ"ט,ג)

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ח 

מי כמוכה באלים ה': מי כמוך - באלו שקורים עצמם אלוהות.

פרעה קרא עצמו אלוה שנאמר "יען אמר לי יאורי ואני עשיתני" (יחזקאל כ"ט, ג),

וכן סנחריב, שנאמר "מי בכל אלהי הארצות וגו'" (מל"ב י"ח, לה),

שלושה פרקים מוקדשים לתיאור חורבנה של צור הבוטחת. מיקומה של העיר הקשה מאוד על נסיונות הכיבוש לאורך ההיסטוריה

שלושה פרקים מוקדשים לנבואה על צור. דווקא צור לא ניהלה מלחמות עם ישראל, ובמובן מסויים צור היתה שכנה חיובית של עם ישראל. אלא שצור הביאה לממלכת ישראל את העבודה הזרה. צור וירושלים הן שתי תרבויות מנוגדות, וירושלים לא תבנה אלא בחורבנה של צור.

הממלכות הנזכרות בפרק זה נזכרו בנבואת ירמיהו בתור שותפות ליוזמת המרד נגד בבל, אז כיצד זה מתוארת כעת שמחתם, במחיאות כפיים, על חורבן ירושלים?

לשם מה נאמרו הנבואות על אומות העולם? ראשית, הן מהוות מחאה על שמחת הגויים על נפילת עם ישראל, ובנוסף לכך - ההבטחה שהעמים יפלו מהווה הקלה על הסבל של עם ישראל, המרגיש מושפל בין העמים.

יחזקאל משתמש בדימויים עוצמתיים, עד כדי כך שהוא נדרש שלא להתאבל על אשתו. כך יחזקאל חווה באופן אישי את מה שהעם יחווה, מזדהה עם העם ויכול להעביר את המסר בצורה ברורה וחזקה.

אשתו של יחזקאל מתה והוא מתהלך בבגדיו הרגילים, נמנע מביטוי אבל. כי מה המשמעות של האבל הפרטי שלך אל מול חורבן ירושלים?
 

תיאור מעשי הזנות הקשים של אהלה ואהליבה כתובים בניסוח בוטה ביותר. השפה של יחזקאל הרבה יותר קשה ובוטה מאשר השפה של ישעיהו, כדי להחריד ולזעזע את השומעים, כדי שהדברים יובנו בבירור, ויביאו לתיקון.