הנביא סירב להמתין 70 שנה, וקבע נחרצות - "הנפש החֹטֵאת היא תמות". אבל על שאלה נוקבת אחת הוא לא השיב

בפרק י"ח עוסק יחזקאל בשאלה הפילוסופית של שכר ועונש. יחזקאל טוען שהשכר והעונש לא עוברים בירושה אלא כל אדם נבחן על פי מעשיו ואחראי לגורלו הוא. בנוסף, גם האדם עצמו תמיד יכול לשנות את גורלו על ידי תשובה.

מיהם הנשרים ומיהי הגפן, למה נמשל הארז ומיהו הצפצצפה? הרב יואל בן נון מציע את פתרון החידה

המלוכה בירושלים לא הצליחה. אך יהויכין, "שתיל קטן" מתוכה, נזרע בבבל ודווקא הוא יצליח. התקווה להמשכיות המלוכה נמצאת דווקא בגולים בבבל, ולא בנשארים בירושלים.

בכתב האישום הנורא הזה, נעלם כל צד חסד, סגולת ישראל וזכות אבות. יהודה הפכה לתינוקת אֲסוּפית ללא הורים יהודים.

Why does the Torah not tell us right at the outset that this order of service is meant to be carried out on Yom Kippur?  It would seem that the Torah wishes to teach us not to rely on the holiness of Yom Kippur, but to make the effort to fulfill all the details involved in the service we are commanded to carry out.

יחזקאל הוא מהמפרשים התנ"כיים הראשונים שמפרשים את יציאת מצרים. הוא מתאר שעם ישראל הושפע לא רק מהתורשה האיכותית שלו, אלא גם מסביבת הולדתו - התרבות המצרית, ולמרות שה' איפשר לו לצמוח ולהגיע למצב גבוה ביותר, עם ישראל התדרדר. 

אולי קוראים לגפן עץ, אבל היא ממש לא דומה לשאר העצים. השוני הזה עומד בבסיס המשל של יחזקאל, והוא גם מסביר את חומרת כלאי הכרם

בעץ הגפן ניתן להשתמש לשימושים רבים ומגוונים, ולא רק בפירות. הנביא מתאר מצב בו אפילו העץ מרוקן לגמרי ואי אפשר להשתמש בו לשום דבר. זהו משל לחוסר התקווה המוחלט של יושבי ירושלים.

The acceptance of God's Kingship and purification of the Beit HaMikdash allow us to get close to Him in a spirit of joyfulness during the Festival of Sukkot.