Near the end of Slihot every night, the evocative piyut “Mi She’Ana” (“He Who Answered”) is recited. It recounts Biblical personalities whom God answered and helped in their times of crisis or distress, and turns to God to answer us as well.

“He Who Answered Yehoshua in the Gilgal…”

What prayer of Yehoshua’s to God is this referring to, and how did God respond?

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

עד כמה מעורב ה' בתהליך התשובה, ומה התפקיד של האדם בתהליך זה? במקרא מופיעים מודלים שונים של תשובה. בפרק י"ח ביחזקאל נבחין במודל שכל כולו עוסק בתשובת האדם, בלא התערבות של ה'.

יצחק אבינו מייצג את מידת הגבורה, המסמלת תנועה של התכנסות ושמירה פנימה.

אברהם הוא איש החסד הפורץ החוצה, לעומת זאת, יצחק מתכנס פנימה. הוא אינו עוזב את הארץ, לא על מנת לחפש אישה וגם לא בשעת הרעב. הוא לא פורץ דרכים חדשות כמו אברהם ואף לא מקים משפחה גדולה כמו יעקב. ייעודו הוא לשמר את מה שבנה אביו.

מימד השמירה על הקיים בא לידי ביטוי גם במאבקים שיש לו עם אנשי אבימלך על הבארות. אברהם הוא זה שחפר את הבארות, ויצחק נקרא לשמור עליהן מפני הפלשתים.   

סיפור חייו של יעקב הוא קשה ומורכב, החל בהתמודדות עם עשיו, דרך התמודדויות רבות, עד למכירת יוסף וירידתו למצרים. יעקב יורד לתהומות עמוקים ביותר, מתמודד ונאבק, אך זה איננו המימד היחיד של חייו; בכל מהלך משמעותי מתגלה אליו ה' ונותן לו חזון משמעותי:

היציאה לחרן איננה רק כבריחה מעשיו, אלא עם יעוד למציאת אישה, ומלווה בברכת ה'.

החזרה לארץ ישראל איננה רק מפחד מפני לבן, אלא היא מלווה בהתגלות ה' אליו.

ההגעה לבית אל איננה רק מחשש שאנשי שכם יהרגוהו, אלא גם מתוך צו ה' לחזור לבית אל,

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"וַיִּרְאֶה וַיָּשָׁב מִכָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה חָיוֹ יִחְיֶה לֹא יָמוּת" (י"ח, כח)

מפרש המלבי"ם :

אבל אם יראה בעין שכלו, וישב מכל פשעיו אשר עשה ויעשה תשובה על העבר, אז מכל פשעיו אשר עשה חיו יחיה שאז יתהפכו העונות לזכיות, וזה ג"כ מטעם שישקיף על הערך הצרופיי, שכפי מה שהרשיע קודם כן יגדלו זכיותיו אח"כ:

הציווי הראשון שניתן לאברם הוא "לך לך... אל הארץ אשר אראך" (א). בהליכה זו, היעד והדרך אינם מוגדרים על ידי ה'. באיזה כיוון ילך? היכן יחפש את הארץ הזו? בהליכה אל היעד הלא מוגדר, יש שני פנים: מצד אחד - הליכה אחרי ה' וחיפוש אחר רצון ה', ומצד שני - הרבה מאוד יוזמה אישית וחשיבה עצמאית.

גם כאשר אברם מגיע אל הארץ, ה' לא מודיע לו מה עליו לעשות בארץ הזו. אברם יוצק תוכן לבחירה שה' בחר בו - הוא מבין שתפקידו הוא לקרוא בשם ה'.

פרשיית עצת יתרו מעוררת מחלוקת לגבי מיקומה - האם פרשייה זו התרחשה לפני מעמד הר סיני או לאחריו. אם אכן פרשייה זו אינה במקומה - מה היא עושה לפני מעמד הר סיני?