"וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר-יִשְׂרָאֵל כִּי-הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן-יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה: כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף" (דברי הימים א ה', א-ב)
אחר שהזכיר שמעון מפני שהיה שכן ליהודה כמו שכתבנו, חזר לראובן הבכור.
"כי הוא הבכור" - כלומר: הוא הבכור, ובו היה ראוי להחל ספור היחסים, כי משפט הבכורה והמלכות היו ראוים לו,