בתיאור הכרובים אומר הכתוב כי היו "מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים" (י). למה בדיוק הכוונה? וממתי צעצוע הפך להיות משחק ילדים?

סיפור סתום צף ועולה מחלקו השני של הפרק – רשימות שבט שמעון, התנחלותו בתוך נחלת יהודה, ונדודיו בארץ האבות גם בהמשך הדורות. להלן ראשי פרקים

בשיעור נשמע על האנשים שהשתייכו לצבא דוד בזמן שברח משאול, ונלמד על הגעת נציגי העם אל דוד והמלכתו על ידם.

פרק י' הינו הפרק היחיד בספר דברי הימים העוסק בקורותיו של שאול, וגם כאן, מנקודת המבט של סתימת הגולל על משפחת שאול.

We find two commands in the Torah whose purpose is to prevent disrespect to a person. On the one hand, the Torah states “You shall not curse God, nor curse a ruler of your people” (Exodus 22:27), while on the other hand we find the commandment “Do not curse a deaf man” (Leviticus 19:14). There is an additional prohibition regarding parents “He who curses his father or his mother shall be put to death” (Exodus 21:17).

ליהויכין המלך היו שני בנים - שאלתיאל ואסיר. אלו לא סתם שמות, אומר המדרש, מאחורי השמות מסתתר סיפור דרמטי במיוחד

ספר דברי הימים  נלחם על הזיכרון של בית דוד, ועל ברית ה' עם דוד למלכות עולם בירושלים, לבל יישכחו.

"וַיִּשְׁמְעוּ כֹּל יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל׃ וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיִּשְׂאוּ אֶת גּוּפַת שָׁאוּל וְאֵת גּוּפֹת בָּנָיו וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם תַּחַת הָאֵלָה בְּיָבֵשׁ וַיָּצוּמוּ שִׁבְעַת יָמִים" (דברי הימים א י', יא-יב)

ולמה מסרו עצמם בסכנה לקחת גופות שאול ובניו מהר גלבוע יותר משאר ישראל ?

רשימת התולדות ובייחוד הסיפור על בני אפרים מספרים לנו סיפור שונה מהסיפור המוכר לנו מהתורה - נראה כביכול שלא הייתה יציאת מצרים, ועם ישראל ישב כאן מעולם. מה פשר הדבר?

פרק ט' עוסק ברשימה של כהנים ולויים וסדרי עבודתם. מתוך הדברים ניתן למצוא רמזים לקיומו של משכן שילה, ולשמירת השבת בימים קדמונים. עוד ניתן לראות ביקורת סמויה על פנחס, וחז"ל סוברים שיתכן וזאת משום שלא התיר את נדרו של יפתח.