פרשנות
נמצאו 40 תוצאות חיפוש
רד"צ הופמן
ד"ר אביגיל ראקשיעור זה יעסוק בר' דוד צבי הופמן (רד"צ הופמן). נפתח בתיאור של תולדות חייו, ולאחר מכן נעבור לראות את המניעים לכתיבת הפירוש, אשר היו בעיקר דחיית ביקורת המקרא והגנה על המסורת של תורה שבעל פה. בהמשך נראה את התייחסותו לכמה נושאים שהעלו אנשי ביקורת המקרא, ובהם שינויי הסגנון בתורה, כפילויות וסתירות בסיפורי התורה, וראיות לקדמות התורה.
מלבי"ם
ד"ר אביגיל ראקבשיעור זה נעסוק במלבי"ם. לאחר תיאור של תולדות חייו, נראה את מאפייני פירושו לחלק הסיפורי של התורה. נדגים את שיטתו שהמקרא הוא אלוקי, ולכן אין בו מילים נרדפות ליופי המליצה, אלא לכל מילה משמעות מיוחדת משלה, וכל מילה נבחרה בקפידה בכדי להעביר מסר מסויים ומדוייק. לאחר מכן נעסוק במאפייני הפירוש לחלק ההלכתי של התורה, שהוא החלק העקרי של הפירוש, ונראה כיצד מלבי"ם הגן על מסורת תורה שבעל פה, בעיקר באמצעות ניסוח של כללים בלשניים להבנת המקרא.
שד"ל
ד"ר אביגיל ראקבשיעור זה נעסוק בשמואל דוד לוצאטו, הלא הוא שד"ל. לאחר סקירה קצרה של תולדות חייו, נעסוק במאפייני הפירוש, בדרכו הפרשנית של שד"ל, ביחסו לנוסח המקרא ולמדרשי ההלכה, ועוד. נראה, בין השאר, את רגישותו הספרותית של שד"ל, ואת שיטתו לגבי פירוש הכתובים בהתאם למציאות בה הם נכתבו.
הנצי"ב
ד"ר אביגיל ראקבשיעור זה נעסוק בר' נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב. נסקור תחילה את תולדות חייו, ולאחר מכן נעסוק במטרות פירושו למקרא, בשיטתו לגבי היחס שבין תורה שבעל פה לבין תורה שבכתב ובנושאים נוספים העולים בפירושו. בין היתר, נראה את יחסו לנושאים הרלוונטיים לתקופתו, כגון פירושים אנטי חסידיים, חשיבות לימוד המקרא, ועוד.
מכלול יופי לר' שלמה בן מלך - מאסף לפרשנות המקרא הפילולוגית בימי-הביניים
פרופ' אליעזר שלוסברגמכלול יופי הוא פירוש למקרא שנדפס לראשונה באמצע המאה ה16. במאמר נסקור את עקרונותיו הפרשניים ואופיו של הפירוש ונגיע למסקנה שלא מדובר בחיבור פרשני מקורי. ערכו של החיבור נובע, לפיכך, מכך שהוא מסכם את פירושיהם ואת הערותיהם הלשוניות של החשובים שבחכמי ימי-הביניים ומסדרם על סדר הכתוביםומסדרם על סדר הכתובים
פירושי אברהם סבע
פרופ' אליעזר שלוסברגפירושו של ר' אברהם סבע, 'צרור המור' הוא ביסודו פירוש דרשני-קבלי. ריבוי הפירושים השונים על אותם עניינים ופסוקים וכן אופיָים של פירושים אלה, הכוללים דברי מוסר ועוסקים גם בענייני הלכה, מנהגי היומיום ונוסח התפילה, פותחים פתח להנחה ש'צרור מור' הוא סיכום הדרשות שדרש ר' אברהם סבע מדי שבת בספרד מולדתו ובמקומות שאליהם הגיע במהלך נדודיו.
פירוש החזקוני לתורה וגלגוליו
פרופ' יוסף עופרר' חזקיה בן מנוח היה אחד מן הראשונים, שחי בצרפת וכתב ביאור מקיף על התורה, בשם חזקוני. רבנו חזקיה, היה מראשוני מפרשי רש"י על התורה. במאמר זה נדון בכמה עניינים העולים מפירוש החזקוני, כפי שהוא מופיע בכתבי-היד ובדפוסים
עיונים בפירושי ר' יוסף נחמיאש
פרופ' אליעזר שלוסברגבמאמר נסקור את דרכי פרשנותו של רבי יוסף בן יוסף נחמיאש, שחי במאה ה-14 ולא זכה לתפוצה רחבה. במאמר נסקור את שרידי פירושיו ונציג את מקורותיו, דרך פירושו, עמדותיו ויחסו לסוגיות פרשניות כמו היחס לפשט ולדברי חז"ל ועוד.
הקלות הבלתי נסבלת של הפרשנות - תגובות לדברי רבקה רביב
תגובות והערות
הרב ד"ר אברהם וולפישתאריך פרסום: תש"ס |
הרב וולפיש עונה לרבקה רביב ומחזק את טענתנו באשר להגדרת פרשנות לגטימית.
פרשנות פנים מקראית בפירוש רשב"ם לתורה
פרופ' יהונתן יעקבסתאריך פרסום: תשסו | | שעה ו- 4 דקות
פרשנות פנים מקראית מוכרת לנו מהעת האחרונה, אך רשב"ם השתמש במתודה זו בפירושיו. נעיין בפירושי רשב"ם ונבהיר כיצד הוא הפעיל את הכלי של המקרא שמפרש את עצמו. כמו כן נעמוד על הסוגים השונים של פרשנות פנים מקראית שניתן למצוא בפירושי רשב"ם על פי מינוחים קבועים בפירוש
מחלוקות נוסח ופרשנות במסורה הבבלית והטברנית
פרופ' יוסף עופרתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 1 דקות
נוסח המקרא שנהג בבבל היה שונה במקומות מסוימים מזה שנהג בטבריה, והוא משתקף לעתים גם במסורה של בבל. הנוסח והמסורה של בבל נשתמרו בצורה חלקית, בעיקר בשרידי כתבי-יד, שנשתמרו בגניזת קהיר. בשיעור נכיר מקרים, שבהם נהג בבבל נוסח שונה של המקרא, שיש לו משמעות פרשנית, וכן מקרים שבהם משתקף נוסח שונה של המקרא במסורה של בבל. נבחן את המקרים האלה בהשוואה לדבריהם של פרשנים ובעלי לשון.
הפולמוס על הפרשנות הפילוסופית למקרא
ד"ר יוסי מרציאנותאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 4 דקות
הפולמוס על הפרשנות הפילוסופית למקרא בימי הביניים בשבת חזון בשנת ה'ס"ה (1305) התכנסו הרשב"א ובית דינו בברצלונה, והטילו חרמות על כל מי שיפרש פירושים אליגורים למקרא שלא לצורך, וכן על מי שילמד מדעים ופילוסופיה לאנשים שהם מתחת לגיל עשרים וחמש. היה זה חלק מפולמוס שטלטל את קהילות דרום צרפת וספרד, ועסק בשאלה איך מותר וצריך לפרש את התנ"ך. בשיעור נעסוק בפולמוס ובמשמעותו לתקופות מאוחרות יותר, ולימינו.
האמת הכוללת בפרשנות התנ"ך
הרב יעקב מדןתאריך פרסום: אייר תשעג |
בתוך עולם התורה ישנם חילוקי דעות רבים. כיצד נדע איזו דעה היא חלק מעולם בית המדרש המקובל, ומה חורג מחוץ לגבולות? ראשית, יש לבחון את הגישה של המפרש בכלליותה, ולא על פי פרוש אחד חריג. את הגישה הכללית יש לבחון על פי שלושה קריטריונים: א. כבוד לגדלות המקרא ולגדלות אישיו. ב. כבוד למדרשי חז"ל והמפרשים. ג. גישה המעצימה את אהבת לימוד התורה, ומביאה לאהבת ה' ויראת שמים.
פולמוס התנ"ך: בין הקו והמרחב
הרב אמנון בזקתאריך פרסום: אייר תשעג |
המאמר מציג את נקודות המחלוקת המרכזיות לגבי לימוד התנ"ך בדורנו, ומסביר את הגישה של ישיבת הר עציון לשאלות אלו: א. שאלת הלגיטימיות של לימוד הפשט ופרשנויות חדשות על דרך הפשט. ב. ההיצמדות לפרשנות אחת לעומת היכרות עם היקף השיטות והמורכבות של פרשנויות שונות. ג. היחס לחקר המקרא האקדמי - האם להתעלם ממנו, או ללמוד אותו ולנסות לענות על השאלות הנובעות ממנו.
על הפשטות המתחדשים בכל יום ועל אהבת תורה
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: אייר תשעג |
במאמר זה נעסוק בלגיטימיות של לימוד הפשט. נראה כי לימוד כזה נותן אמון באדם הלומד, וגם נותן אמון בתורה ובקב"ה - כותב התורה. ההקשבה לדבר ה' דורשת ענווה והתבטלות ונכונות להתחנך לאור המקרא. לא אנו נכפה על ה' מה נכון לומר. לא אנו נקבע כיצד יש להעריך את דמויות המקרא. התנ"ך עושה זאת, ועלינו להקשיב וללמוד.
גיד הנשה - זכרון לנס או לחטא?
הרב ד"ר יוסף מרקוסהיכן היה אברהם שלושה ימים?
הרב ד"ר יוסף מרקוסמה למלאכי השמים במשפט הארצי?
הרב אלחנן סמטגַּלְגַּל?
שמואל פוקסהפרשנות היהודית למקרא בימי הביניים
פרופ' יהונתן יעקבסתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 2 דקות
אילו אסכולות קיימות בקרב פרשני ימי הביניים? כיצד מיקומם של הפרשנים משפיע על פרשנותם למקרא? בשיעור נעסוק בזרמים המרכזיים בפרשנות המקרא היהודית בימי הביניים ונציג את שיטות הפרשנות המרכזיות, מקורותיהן והשפעתן לדורות
דרכו של רמב"ן בהוספות ועדכונים לפירושו לתורה
פרופ' יוסף עופרתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 7 דקות
בעלותו לארץ בסוף ימיו הוסיף רמב"ן לפירושו כשלוש מאות קטעי פירוש. בחינה מדוקדקת של השינויים שהכניס רמב"ן לפירושו מורה על כך שהוא היה מודע לשיבושים העלולים להיגרם מכך שישכתב את פירושו, ועל כן גיבש דרכים לשילוב הדברים שהתחדשו לו כקטעי תוספת בתוך הפירוש הקיים. בשיעור נעיין במבחר קטעי תוספת ונבחן מה התחדש לרמב"ן בארץ ישראל וכיצד שילב בעדינות את הקטעים החדשים בתוך הפירוש הראשוני.
לב לדעת בפרשנות התנ"ך
הרב יהודה טרופרתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 6 דקות
פרשני התנ"ך כתבו את פירושיהם מתוך מגמה כפולה, מחד, הצעה לפרוש הכתובים - "דעת"; ומאידך, הבעת רעיונות חינוכיים וערכיים לשעה ולדורות - "לב". נדון בשתי גישות של פרשנים בנוגע ליחס שבין ה"לב" ל"דעת" בפירושם, וננסה לגזור מזה משמעות לחינוך בימינו.
שד"ל כפרשן מקרא
פרופ' מאיר לוקשיןתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 9 דקות
שמואל דוד לוצאטו לימד תנ"ך ומחשבת ישראל בבית המדרש לרבנים בפדואה שבאיטליה. בשיעור זה נחקור את שיטתו הפרשנית החדשה, המשלבת את הפרשנות היהודית המסורתית יחד עם הדרכים החדשות ללימוד תנ"ך שפותחו במאה ה-19 על ידי חוקרי המקרא באירופה
פירושים חדשים לכתובים מ"גניזת אירופה"
פרופ' שמחה עמנואלתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 3 דקות
בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה נתלשו ברחבי אירופה אלפי דפים מתוך כתבי יד עבריים עתיקים, והם שימשו כחומר לכריכת ספרים ולעטיפת מסמכים ארכיוניים. בדפים אלו, המכונים 'גניזת אירופה', נמצאו מאות שרידים מפירושי התנ"ך של גדולי המפרשים בימי הביניים. רובם מכילים פירושים שכבר מוכרים לנו היטב, אך בצדם מתגלים גם שרידים מפירושים חדשים שלא נודעו עד כה. בהרצאה יוצגו פירושים חדשים לספרי תהלים, משלי וחמש מגילות שנמצאו ב'גניזה' זו, פרי עטם של כמה מגדולי המפרשים.
פרשנותו ה'רגשית' של חזקוני
הרב ד"ר יוסף פריאלתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 5 דקות
חזקוני (צפון צרפת, אמצע מאה י"ג), הינו פרשן שהלך רבות בעקבות ר' יוסף בכור-שור. כמו אצל בכור-שור, גם אצל חזקוני נתגלה, ובהיקף רב, עיסוק ב"דרכו של עולם" ו"בחיי האדם", המוצג הן מנקודת מבטו של כותב הפירוש והן מנקודת מבטו של הלומד. הפירוש גדוש בפרשנות תמימה ועממית המנסה להתאים את התורה, סיפוריה ומצוותיה לכל אדם. בשיעור נציג את שפת הפירוש הרגשית וכן את ההבנה הפסיכולוגית של הפרשן.
"וביום שמחתכם..." - מהו יום השמחה?
הרב יהודה זולדןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 4 דקות
התקיעה בחצוצרות צריכה להיעשות "ביום שמחתכם", אך איזה יום מוגדר כיום שמחה בו תוקעים בחצוצרות בעת הקרבת הקררבנות, ובמה באה לידי ביטוי השמחה בו? בשיעור ננתח את הצעות השונות, החל מחז"ל, דרך פרשני ימי הביניים ופרשנים מהעת החדשה. לבסוף נציע את הצעתנו, שיום השמחה הוא לא אחר מראש השנה.
פשט המקרא ומדרש הכתובים בתושב"ע - קווים מקבילים או נקודות מפגש?
הרב יעקב מדן, הרב חיים נבוןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 2 דקות
שיעור זה הוא פאנל העוסק ביחס בין פשט הכתוב למדרשו בתורה שבעל פה. הפאנל עוסק במספר סוגיות, ביניהן : עין תחת עין ובן סורר ומורה. הרב מדן יציג את גישתו לפיה מדרשי חז"ל הם דרך פרשנות של המקראות עצמם, ולעומתו יציג הרב חיים נבון את הגישה שתורה שבכתב ותורה שבעל פה הן שתי גישות ודרכי לימוד שונות לגמרי, מעין קווים מקבילים.
גישות עקרוניות בפירושי רמב"ן לתורה ככלי עזר להוראת דבריו
עמרם (רמי) ינאיתאריך פרסום: תשעה | | שעה ו- 4 דקות
בשיעור נעיין במספר פירושים של הרמב"ן ומתוך כך נלמד מתודות ללימוד פרשנותו ולהוראתה. נראה את הרגישות של הרמב"ן לאופן בו הפסוקים מנוסחים ולמצבו הנפשי של האדם. בנוסף נלמד כיצד ניתן להנגיש לתלמידים את פירוש הרמב"ן ולחבב אותו עליהם.
"חמש עשרה קלעים" – על אי התאמה דקדוקית במין ובמספר
אוריאל פרנקתאריך פרסום: תשע"ח | |
ההקפדה על התאמה דִקדוקית במין ובמספר, שעלולה להיתפס כ"דִקדוקי עניוּת" מייגעים ומשעממים, העסיקה רבות את פרשני המקרא לדורותיהם. לאור שיטתו המפתיעה של אבן כספי, נעמוד על חסרונותיה ויתרונותיה של השיטה המסורתית ביישוב מקראות שלכאורה אינם "מדוקדקים", כגון "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה קְלָעִים", "צָרַעַת הוּא" ו"צַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר", ונגלה כי שימת לב להתאמת המין הדקדוקי שופכת אור על ההבנה הנכונה והמדויקת של פסוקים.
עת לעשות לה' הפרו תורתך
עמוס חכםפרשנות המקרא הקלאסית בימי הביניים - מפה והסבר
פרופ' יהונתן יעקבסלפניכם מפה הממקמת את מפרשי ימי הביניים לפי ארצות בהן חיו ופעלו. למפה מלווה הסבר קצר על כל קבוצת מפרשים ומאפייניה.
תהילים - ספר אחד או חמישה ספרים?
פרופ' יהונתן יעקבסתאריך פרסום: תשפא | | שעה ו- 5 דקות
במהלך השיעור נציג מספר דעות הנמצאות בקרב פרשני ימי הביניים בשאלת אחדותו של ספר תהלים - האם הוא ספר אחד או מתחלק לחמישה ספרים. נבדוק את הנתונים וננסה להכריע בין הדעות השונות
רש"י, אבן עזרא, רשב"ם ורמב"ן - ארבע גישות פרשניות עקרוניות
הרב אוריאל עיטםתאריך פרסום: תשפא | | שעה ו- 5 דקות
בשיעור נעסוק במפעל הפרשנות של רש"י, אבן עזרא, רשב"ם ורמב"ן. כל הפרשנים הללו הכירו בסמכות ההלכתית של חז"ל ועסקו בפירוש פשט אך לכל אחד גישה ייחודית. רש"י, אבן עזרא ורשב"ם עומדים על ציר אחד בין חז"ל לפשט. לעומתם, הרמב"ן מתייחס לכל רובדי הפרשנות ורואה כל רובד כעומד בפני עצמו.
מבנה ורבדי פרשנות במגילת איכה
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשפ"א | | שעה ו- 5 דקות
בשיעור נלמד את מבנה המגילה ואת התהליך שעובר הכותב מבדידות לתחושת יחד של עם. נראה שאפשר לקרוא את המגילה מנקודת מבט אחרת ולא רק כקינה. הרב יוסף חיים מבגדד שופך אור על הפסוקים במגילה ונותן להם משמעות חיובית לעתיד לבוא. כיצד מגילת איכה יכולה להיקרא בכל דור ודור באופן המתאים לאותה תקופה?
'הבטה לאחור' ככלי פרשני בפרשנות צפון צרפת
פרופ' יהונתן יעקבסתאריך פרסום: תשפ"א | | שעה ו- 5 דקות
נבדוק כיצד העיקרון הספרותי 'הבטה לאחור', שלפיו נתונים סיפוריים מושלמים על ידי המקרא בשלב מאוחר יותר, בא לידי ביטוי בפרשנותם של ר' יוסף קרא, רשב"ם, ר' יוסף בכור שור ור' אליעזר בלגנצי
פרשנות המקרא הקלאסית בימי הביניים - מפה והסבר
פרופ' יהונתן יעקבס |לפניכם מפה הממקמת את מפרשי ימי הביניים לפי ארצות בהן חיו ופעלו. למפה מלווה הסבר קצר על כל קבוצת מפרשים ומאפייניה.
הרד"צ הופמן: בין פרשן מקרא לפוסק הלכה
ד"ר טובה גנזלתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
הרד"צ הופמן ידוע הן בשל תשובותיו ההלכתיות בשו"ת מלמד להועיל, והן בשל ספרו החלוצי 'ראיות מכריעות נגד ולהאוזן'. בשיעור שלפנינו ננסה לעמוד על ייחודו של הרד"צ הופמן, ונשאל האם וכיצד היותו פוסק השפיע על פרשנותו לתורה, ופירושו לתורה על פסיקותיו.
ההלכה בתרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
בתרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל מתוארות כמה מצוות באופן שונה מן ההלכה המוכרת לנו. ננסה להבין את פשרה של תופעה זו.
רב מובניות מכוונת בפירושי רש"י לתנ"ך
פרופ' יהונתן יעקבסתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
פרשני המקרא דגלו ברובם בעקרון רב המובנות שמשמעו פירושי פשט לצד פירושי דרש. בהרצאה המוצעת יתברר שבנוסף לפירושים הכפולים של פשט ודרש, רש"י פירש פסוקים רבים בשני פירושי פשט, כאשר הוא סבור שהמקרא עצמו מתכוון לרמוז לפירוש הפשט הכפול.
סיפורים ללא הכרעה מוסרית: פשט, מדרש ופרשנות
ד''ר איילת סיידלרתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 5 דקות
סיפורים רבים במקרא עוסקים בדילמות הנצבות בפני הדמויות הלוקחות חלק בסיפור. מתוך הבנה שהתנ"ך בא להשמיע לקח ולהנחות את קהל קוראיו בדרך הישר, ניתן היה לצפות שהמקרא יביע את עמדתו ביחס להכרעה שנעשתה בסיפור. אולם, על פי רוב לא נמצא הערכה מוסרית מפורשת בסיפור. יתרה מזאת, באופן מפתיע מותירים אותנו סיפורים רבים עם תחושה לא ברורה באשר לשאלת ההכרעה. תחושה זו שלנו כקוראים מוצאת את ביסוסה בעובדה שהן המדרשים והן הפרשנויות מביעים עמדות שונות ולעתים קרובות אף סותרות באשר להכרעה שהתרחשה בסיפור. בשיעור נלמד מספר דוגמאות לתופעה מסיפורי בראשית וננסה להציע לה הסבר עקרוני.