מה למלאכי השמים במשפט הארצי?

לדעתו של בובר (וכן של פרשנים נוספים לפניו) נקהלים אל א-לוהים למשפט 'שרי העמים' שהם הנקראים במזמור "עֲדַת אֵל", "אֱלֹהִים" ו"בְנֵי עֶלְיוֹן".

הקורא דברים אלו תמה: היכן מצינו כי מלאכי שמים, שרי האומות, או אפילו אלוהי הגויים, מעורבים בסכסוכיהם האנושיים של בני האדם? האם אין כאן ערבוב רשויות משונה, שאין לו כל בסיס במקרא ולא בחווייה האנושית?

וכבר שלל יחזקאל קויפמן דעתם של פרשנים אלו בחריפות רבה. הוא מתייחס לדעה הרווחת בין הפרשנים הללו, כי 'שרי האומות' אינם אלא גלגולם של האלים שבהם האמינו אותן אומות, הנחה שאותה כשלעצמה שלל קויפמן מכל וכול (שכן לדעתו "השרים הם מלאכים ממשרתי ה'").

העובדה שלא מצאנו בשום מקום במקרא ייחוס של המשפט הנהוג בפועל בין בני האדם למלאכי שמים, לשרי האומות או אפילו לאל עצמו, אינה מקרית: האדם המאמין בהשגחת האל חש כי היא פועלת בשינוי עונות השנה, בברכת היבול, באירועי חייו הפרטיים והלאומיים וכדומה. אך בבואו לדין עם חברו בתביעת ממון או בכל תביעה אחרת, הוא פונה לבית דין אנושי שפועל בדרך אנושית לטב או למוטב. אם הוא חש שנעשה לו עוול במשפט, הכתובת לטענתו היא בהכרעתם של השופטים האנושיים, ולא בפעולה של גורם שמיימי.

אם כן, פירושם של המפרשים החדשים למזמורנו מבוסס על תפיסה שאין לה אחיזה במקרא ואינה מתיישבת עם החווייה האנושית המוכרת, והקורא הנפגש עם תביעת ה' כלפי שרי האומות (כביכול) "עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ" (ב) אינו מבין על מה שח המזמור.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון