פסח
נמצאו 22 תוצאות חיפוש
הפסח
הרב יעקב מדןמה פירוש המילה "פסיחה" בפרשתינו, בסיפור אליהו בהר הכרמל ובמצור סנחריב על ירושלים בימי חזקיהו? האם הקב"ה היכה את בכורי מצרים בעצמו, או שעשה זאת על ידי שליח או מלאך? מה היחס בין ארבע המצוות המזכירות את יציאת מצרים ואת קבלת עול מלכות שמיים: התפילין, המזוזה, הפסח וברית המילה? מצוות אלו מסמלות את שמירת ביתו של היהודי ממזיקים חיצוניים, כדרך שאנו עושים מדי שנה בהגדה של פסח.
אכילת מצה בשבעת ימי חג המצות
פרשת המועדות בספר דברים
הרב אלחנן סמטהשוואת פרשת המועדות שבספר דברים,לקודמותיה בחומשים שמות, ויקרא ובמדבר מעוררת את השאלה: מה ייחודה של פרשתנו? לשם מה חוזרת התורה בספרנו על נושא המועדות שכבר נידון בתורה פעמים רבות ולצרכים שונים?
מהחודש הראשון לחודש השביעי בפרשת המועדות
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסט | |
רשימת המועדות מופיעה בתורה כמה פעמים. יש הגיון ברור בהופעות החגים השונים ובהשמטתם, על פי מגמת הפרשה והספר בו הם נמצאים. החודש הראשון והחודש השביעי מהווים עוגן לקראת הבנת משמעות הרשימות השונות.
'בדמייך חיי' - על ברית הפסח וברית המילה
הרב יעקב מדןתאריך פרסום: תשע | |
מצאנו במקראות ובמדרשים קשר בין הפסח וברית המילה. התורה גם מתנה את קיום הפסח במילה. בשיעור נסקור את המקורות הקושרים בין שתי המצוות, וננסה לבאר את מהותו של הקשר בעזרת הקבלתו לשתי הבריתות שכרת ה' עם אברהם, בעזרת בחינת מהות ברית האבות לעומת ברית יציאת מצרים.
מועדי ה' מקראי קודש - ויקרא כג
הרב ברוך גיגיתאריך פרסום: תשע | |
הסתכלות על כל מערכת החגים בתורה תשפוך אור על ייחודו של כל חג בפני עצמו. מקראי הקודש מהווים מערכת של קדושה בתוך המסגרת של ספר ויקרא ובמסגרת לוח השנה החקלאית.
מדוע לא גומרים את ההלל - עיון בשני מזמורי הלל (קט"ו-קי"ח)
הרב איתמר אלדרתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 9 דקות
מהי בעצם משמעות "לגמור את ההלל"? השיעור יעסוק בהבנת פרקי ההלל, בחלוקתם הפנימית ובחלוקת ההלל בתפילה. כדי לעמוד על עניינים אלה השיעור ישווה בין פרקי ההלל לפרקים דומים ומקבילים בתנ"ך.
מבנה ומשמעות בויקרא י"ט
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשעב | |
האם יש לפרשת קדושים מבנה ברור וסדר פנימי ? יש בפרשה זו קבוצות מצוות שחתימתן "אני ה'" (8), ויש קבוצות מצוות שחתימתן "אני ה' א-להיכם" (8). נשתדל לפענח את המשמעות ואת ההבדל בין שתי החתימות, ובאמצעותן, גם את המבנה. ננסה להבין את הכפילויות (מצוות שמופיעות גם בחתימה זו, וגם בחתימה זו), ואת שתי פרשיות הקרבנות, שחורגות מנושאי הפרשיה.
עונש הכרת
הרב יעקב מדןתאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 10 דקות
הכרת בהלכה כרוך באובדן הבנים, בקיצור שנות החיים ובכריתת חלקו של האדם לעולם הבא. התורה משתמשת במושג שונה מעט - כריתת הנפש מקרב עמה. מה משמעות ביטוי זה? הניתן להוכיחו ממקרי כרת במקרא? מה משמעותו המעשית, והאם תהיה בהבנת פשוטו של מקרא גם נפקא מינה הלכתית? איך נחבר בין הכרת בהלכה לבין הכרת במקרא?
הלוח הכפול והחגים בתורה
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשעב | |
החגים מתוארים בתורה בתיאור כפול, מצד אחד - מתוארים תאריכים, לפי יום וחודש, הקשורים לאירועים היסטוריים שארעו לעם ישראל, ומצד שני - החגים מתוארים כחגים חקלאיים, הקשורים לעונות השנה. ננסה להבין את משמעות הכפילות הזו בחגים השונים: האם היה פעם "חג אביב" שאינו "חג המצות"? מה היחס בין "חג הסוכות" ל"חג האסיף"? ומה משמעות ספירת העומר? והאם הלוח העברי, (לפי פשטי המקראות) הוא לוח שמשי או ירחי או משלב ביניהם?
פרשיית קרבנות המוספים
פרשת פנחס
עמרם (רמי) ינאי |חלקה השני של פרשת פנחס עוסק בדיני הקרבנות הקרבים במועדים השונים. במבט ראשון נראה כי מוקד הפרשה הינו דיני הקרבן, ולא ייחודו של המועד, בניגוד לפרשיית המועדות בפרשת אמור, שם המועד הוא המרכזי והקרבן הוא הנספח. בשיעור זה ננסה לראות כיצד מתחת לפני השטח ישנם רמזים הקושרים את קרבנות היום עם אופיו הייחודי של כל מועד.
יום ולילה ולוח המועדים
הרב מנשה וינר | 54 דקותמדוע מוגדר חג הסוכות כחג שהינו בצאת השנה הלוא הוא חל שבועיים לאחר ראש השנה? שינוי בתפיסה לגבי עונות השנה, והסתכלות על השנה כבעלת שתי עונות, קיץ וחורף, יובילו אותנו להבנה מדוע החגים מסודרים בצורה המוכרת לנו, ואיך מודל זה מופיע גם בכל יממה ויממה.
כמה ימים אוכלים מצות?
הרב אלחנן סמטלחגוג את ההצלה ולא את הנצחון
משך חכמהעזרא ה-ו - מתן על הפרק
נטע שפיראפרקים ה'-ו' מסיימים את החטיבה הראשונה של ספרי עזרא ונחמיה. כמו בפרק ד' גם בפרק ה' מופיע כתב שטנה של צרי יהודה, אולם הפעם מתגברים שבי ציון ומצליחים להשלים את המלאכה.
בשנת שתים לדריווש המלך, לאחר הפסקה של שמונה עשרה שנה מתחדשת עבודת הבניה והתקופה הראשונה של שיבת ציון מגיעה לשיאה ולסיומה עם חנוכת המקדש.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על אחריתו של זרובבל
חנוכת המקדש
נטע שפיראלהתבדל או לא להתבדל?
ד"ר נריה קלייןכמו שלמה
הרב ד"ר יואל בן נוןחסרון המקדש (ג) - עלייה לרגל, פסח ויום הכיפורים
הרב יצחק לויהשיעור השלישי ידון במצוות העלייה לרגל ובחוויות הפסח ויום הכיפורים במקדש.
כל העם הארץ
הרב יהודה שביבהעיסוק בקרבן הפסח של הבית השלישי לפני חג הפסח מלמד שמטרת פרשת החודש היא הכנה מחשבתית לחג הגאולה. המסר העיקרי הוא לא להתייאש גם אם המצב קשה, וגם אם נראה שהגאולה איטית ביותר.
פסח, מצה, מרור וחמץ - על שום מה?
הרב יהודה גלעדתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 4 דקות
בשיעור נעיין בטעמי מצוות פסח, מצה ומרור על פי הפסוקים והפרשנות היהודית לדורותיה. נראה שהפסח בא ככפרה על בכורי ישראל שעבדו עבודה זרה, המרור שטעמו טוב ורע מזכיר את הגלות, המצה מבטאת את האמונה והערכים הנובעים מסיפור יציאת מצרים והחמץ מתקשר לעבודה זרה ולתרבות המצרית.
הלל הגדול - כי לעולם חסדו
צוות אתר התנ"ךמזמורים קל"ה-קל"ו נקראים יחד "הלל הגדול", ושניהם מהללים ומשבחים את ה' על גדולתו בהנהגת העולם. נראה כי מזמור קל"ה הוא ההקדמה, הקוראת לישראל, העומדים בבית ה', להלל ולברך את ה' על גדולתו הרבה, ואילו מזמור קל"ו הוא מזמור ההודיה עצמו, המדגיש את חסד ה' השופע על כל בריותיו. כל הציבור העומד במקדש משתתף באמירת מזמור זה: שליח הציבור מונה את שבחי ה' אחד לאחד, והציבור עונה "כי לעולם חסדו".
קריאתו של "הלל הגדול" בליל הסדר מזכירה לנו שיציאת מצרים היא דוגמא אחת לחסדי ה' השופעים על עם ישראל ועל כל בני האדם, והיא הנותנת תקווה לכל אדם, בכל דור, שיש אפשרות לצאת ולהגאל, אפילו מן המקומות הנמוכים ביותר.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
פסח כשר ופסח שמח בספר דברי הימים
ד"ר נריה קליין | 57 דקותבשיעור זה נלמד על שתי חגיגות פסח שערכו מלכי יהודה בבית המקדש הראשון: הפסח שעשה חזקיהו והפסח שעשה יאשיהו. קריאת הפרקים בתנ"ך והשוואה ביניהם מעלה בפנינו נקודה מעניינת שאותה ננסה להסביר: פסח חזקיהו היה בעייתי הלכתית אך מתוארת בו שמחה גדולה ולעמותו פסח יאשיהו היה כשר למהדרין אך השמחה נעדרת ממנו.