מדרש הלכה
נמצאו 15 תוצאות חיפוש
מלבי"ם
ד"ר אביגיל ראקבשיעור זה נעסוק במלבי"ם. לאחר תיאור של תולדות חייו, נראה את מאפייני פירושו לחלק הסיפורי של התורה. נדגים את שיטתו שהמקרא הוא אלוקי, ולכן אין בו מילים נרדפות ליופי המליצה, אלא לכל מילה משמעות מיוחדת משלה, וכל מילה נבחרה בקפידה בכדי להעביר מסר מסויים ומדוייק. לאחר מכן נעסוק במאפייני הפירוש לחלק ההלכתי של התורה, שהוא החלק העקרי של הפירוש, ונראה כיצד מלבי"ם הגן על מסורת תורה שבעל פה, בעיקר באמצעות ניסוח של כללים בלשניים להבנת המקרא.
שילוח עבדים והקדשת בכור
פרופ' דוד הנשקהבשני מקומות בהלכה מצינו מצווה, המורה לעשות דבר שכבר עשוי ממילא: בעבד עברי היוצא לחפשי "מצווה לומר לו 'צא' בשעת יציאתו; אע"פ שלא אמר לו, הרי הוא יוצא בחינם" (רמב"ם, עבדים, סופ"ב), ובבכור בהמה טהורה פוסק הרמב"ם כשיטת אותם תנאים (ברייתא, נדרים, יג, ע"א, וש"נ) הסבורים כי "מצווה להקדיש בכור בהמה טהורה, ויאמר 'הרי זה קודש', שנאמר: 'תקדיש לה' אלהיך' (דברים, ט"ו, יט)" (רמב"ם, בכורות, א', ד). בשני המקומות הדברים מתמיהים ביותר: מה משמעה של מצווה זו, המורה להקדיש את הבכור, שכבר נתקדש מאליו מרחם, או המצווה לשלח ולומר 'צא' לעבד, שכבר יוצא מאליו עם סיום שנת עבדותו? במאמר ננסה להבין את משמעות אמירות אלה ומדוע מדרשי ההלכה נוקטים חובה זו?
פרשת מקרא ביכורים בהגדה של פסח
הרב ד"ר אברהם שמאעתאריך פרסום: תשסט | |
השיעור יעסוק במבני הדרשות בהגדה של פסח ובתוכנן. הניתוח המבני והתוכני יוביל להבנה מדויקת של מדרש הגדה של פסח, ויחשוף טפח מדרכם של חז"ל בהשוואת מקבילות ומערכי השוואה פנים מקראיים. בראש השיעור נקדיש מבוא קצר להגדה של פסח.
קריאתם של חז"ל בפרשת ימי המילואים והיום השמיני
הרב ד"ר אברהם שמאעתאריך פרסום: תשסט | | שעה ו- 6 דקות
השיעור יעמוד על הפער הניכר בין תכלית ימי המילואים והיום השמיני, על פי פשוטו של מקרא, לבין כמה קווים מדרשיים הנוגעים לימים אלה, ומשתקפים מן החטיבה המדרשית המכונה "מכילתא דמילואים", והמשוקעת בספרא (הוא תורת כוהנים, מדרש ההלכה התנאי לספר ויקרא). בשיעור ננסה להתחקות על המגמות השונות שהנחו את חז"ל במדרשיהם.
מדרשי חז"ל, ריאליה ופשוטו של מקרא
הרב יעקב מדן, הרב חיים נבון | שעה ו- 4 דקותהאם האתון דברה עם בלעם? מה קרה בים סוף? הרב יעקב מדן מציג בשיח עם הרב חיים נבון את דרכו הפרשנית למקרא לפיה הפשט והדרש מתבהרים היטב לאור היבטים ריאליים שאנו נחשפים אליהם בזכות ישיבתנו בארץ התנ''ך
האם שכח דוד פסוק מפורש?
הנצי"בלהבנת מדרשו של מקרא
עמוס חכםכיצד יש להבין את ספרות המדרש החז"לית? לעיתים אנו נתקלים במדרשים ומתקשים להבין מדוע חכמים הגיעו לפרשנות כזו. במאמר נציג גישות שונות להסברת מקומו של המדרש בהשוואה לפשט התורה. בסופו של דבר נשלב בין שתי דעות מקבילות: התורה היא שירה שמכילה בתוכה פרצה לשירה רחבה יותר, כך שהתורה שבכתב כוללת את התורה בשלמותה, את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה, הדורשת את התורה שבכתב.
דין פיגול במקרא ובחז"ל
הרב אמנון בזק |דין הפיגול בפשט המקרא מתיחס למצב בו אדם עבר ואכל את בשר הזבח לאחר זמנו. אצל חז"ל הפך הדין לתלוי במחשבתו של האדם בזמן ההקרבה בלבד, באופן שניתק לכאורה את פשט הפסוקים. נסביר בהתאם לשד"ל ולרמב"ן, שחידוש זה של חז"ל נעשה בכחם המיוחד לעקור מצוה על מנת לשמור על עולם התורה. מטרת החידוש היא להדגיש, בעקבות הנביאים, את הכוונה ותהליכי הנפש שמאחורי הקרבת הקרבן.
עיונים בפרשות תזריע-מצורע - מהר"ל
הרב בני להמן |נראה את המהר"ל בתזריע מפרש את סדר פרשיות הטומאה כסדר הבריאה, ומסביר את מהות הסדר הזה;
בנוסף, נותן המהר"ל פירוש מהותי לעץ הארז, שני התולעת והאזוב המשמשים לטהרת המצורע;
ולסיום, נראה את הסברו למדרש חז"ל על דיני זבה, המתאר את ההבדל בין פרשות ההלכה בתורה לבין פרשות שאינן דינים.מתי הוקם המשכן – בכ"ג באדר או בא' בניסן?
הרב ד"ר אברהם שמאעתאריך פרסום: תשעה | | שעה ו- 7 דקות
התנאים נחלקו בשאלה אימתיי הוקם המשכן, בכ"ג באדר או בא' בניסן. בשיעור זה נזהה את מקור הבעיה בשלושה ואף ארבעה תיאורי חנוכת משכן שונים, ונתחקה על מקורותיה המקראיים המדויקים של כל דעה, על יחסיה עם פשט המקרא, ועל הגיונה המדרשי. אף נשתדל להוכיח שבמקרא עצמו הכרעה כאחת משתי הדעות.
חוקי התורה וסיפורי הנביאים לפי חז"ל
ד"ר עדינה שטרנברגתאריך פרסום: תשעה | | שעה ו- 8 דקות
בשיעור זה נעסוק באופן שבו חכמים תפסו את היחס שבין החוקים והמצוות בתורה לבין הסיפורים בנביאים: האם הנביאים מתייחסים לאותה מצווה שמתוארת בתורה? על סמך מה מוערכות הדמויות בנביאים - האם על פי התאמתם למצוות או על פי קריטריונים אחרים? בהמשך לכך, נברר גם את דעת חז"ל בשאלה, האם ניתן ללמוד חוקים ומצוות מתוך סיפורי הנביאים.
לשאלת המתח בין המוסר האנושי למצוות התורה - עיון בפרשת סוטה
הרב יהודה גלעדתאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 5 דקות
נושא השיעור הכללי מתייחס למעמדו של מוסר האדם אל מול מצוות התורה. השיעור יתמקד בפרשת סוטה וביחס בין פשט הפסוקים לאופן בו פרשו אותה חז"ל.מתוך עיון זה נעלה את האפשרות כי מצוות התורה לא קובעות אמות מידה, אלה משרטטות דרך וכיוון בהתייחסותם למנהגי התרבות של העת העתיקה.
'מקץ שבע שנים תעשה שמיטה' - מקרא כפשוטו ו/או כהלכתו
הרב פרופ' נריה גוטלתאריך פרסום: תשע"ה | | 58 דקות
פרשת השמיטה בספר דברים עוסקת בשמיטת כספים. מתוך הפרשנות לפשט הפסוקים ועל פי דרשות חז"ל ננסה לדון בזמן המדויק בו נמחקים החובות: מקץ השנה - סופה, התחלתה, או במשך השנה כולה?
’והזר הקרב יומת‘ - בין פשטי המקראות למדרש חז“ל
הרב ד"ר יוסף מרקוסתאריך פרסום: תשפא | | 28 דקות
ארבע פעמים חוזרת התורה על האזהרה 'והזר הקרב יומת'. משמעו הפשוט של צו זה, וצוויים דומים, הוא שכל קרבה אל הקודש גוררת אחריה מיתה. אולם עיון בספרות חז"ל מלמד שחכמים פירשו את כל הצוויים בעניין זה כך שהם מתייחסים לעבודה בפועל במקדש שרק היא מחייבת מיתה, ולא עצם הקרב הפיזית. בשיעור נעמוד על היחס בין פשטי המקראות למדרשי חז"ל בעניין זה.
שחרור העבדים ושחרור לאומי בספר ירמיהו
ד"ר חזי כהןתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 2 דקות
ירמיהו ל"ד עוסק בטקס שחרור העבדים בימי צדקיהו. מה שמפתיע בסיפור הוא שלמרות שהעם והשרים הסכימו לשחרור, לאחר זמן הם הפרו אותו. בשיעור זה ננסה להרכיב את הפאזל ולהבין את האירוע, ולאחר מכן ננסה להבין את המשמעות הרוחנית והמוסרית של האירוע.