מבנה ספרותי
נמצאו 40 תוצאות חיפוש
מזבח העולה ומעמדו
הרב אלחנן סמטמהו מעמדו של מזבח העולה לאור מבנה פרשת תרומה ולאור ה'פזמון החוזר' והמסכם של כל חלק?
יגון והיגיון ב"אני הגבר ראה עני"
צורה ספרותית ותוכן רעיוני באיכה ג'
נחמן לויןהקינה השלישית במגילת איכה, "אני הגבר ראה עני", בנויה בדגם ספרותי מורכב, שיש לו משמעות גם מבחינת התוכן. נכיר את תבנית הדגם וננסה להבין את משמעותו, נכיר מקבילות במקרא, ונבחן את זהותו של הגבר המדבר בקינה זו.
מבנה ומשמעות בספר חגי
פרופ' אליהו עסיסתאריך פרסום: תשסד | | שעה ו- 5 דקות
שני נושאים זועקים מספר חגי עניין דתי ועניין מדיני. נסקור את ספר חגי, נחלק אותו לארבע נבואות שנחלקות לשתי קבוצות, שבכל קבוצה יש דגש על שני הנושאים הבוערים של התקופה ונבהיר את משמעות מבנה ספר חגי
אשרי האיש- מזמור א'- פתיחה לספר תהלים
פרופ' יהונתן יעקבסתאריך פרסום: תשע | | שעה ו- 2 דקות
מהו המבנה של מזמור א' בספר תהילים? כיצד יש להבין את מהות המזמור לאור המבנה, ומדוע נבחר מזמור א' לפתיחת ספר תהילים?
ריבוי קולות בבראשית א
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | |
כיצד יש לחלק את פרק א' בספר בראשית? האם החלוקה לימים היא ההכרחית? בשיעור נסקור חלוקות שונות לפרק וננסה להבין את משמעות המבנים שבפרק ומה יחסי הכוחות בבריאת העולם?
האם יש מבנה ספרותי שלם לספר עמוס?
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסז |
האם ניתן לומר שלספר עמוס יש מבנה ספרותי שלם? במאמר נברר את היחידות של ספר עמוס ונציע אפשרות למבנה קונצנטרי שעוטף את הספר כולו.
אלה ואלה מראות החורבן
הרב ד"ר יואל בן נוןמזמור קי"ג - המזמור הפותח את ההלל
הרב אלחנן סמטמהו המבנה של מזמור קי"ג, המזמור שפותח את פרקי ההלל שבספר תהילים, ומה משמעות המבנה?
מזמור י"ג - מתלונה לתחינה ומתפילה לתהילה
הרב אלחנן סמטמזמור י"ג, בנוי בדגם ייחודי של שלושה חלקים מתקצרים הנבדלים זה מזה הן בתוכנם והן בסגנונם. נעמוד על משמעות המבנה ועל התהליך שמתרחש במזמור
מזמור כ"ב - תלונה, תחינה והודיה
הרב אלחנן סמטכבר בקריאה ראשונה של מזמור כ"ב הארוך והמורכב, מתגלֶה בו תהליך נפשי דינמי. המזמור כולל תלונה, תחינה והודיה. המזמור נחלק לשלושה חלקים לפי שלושת השלבים האלו. במאמר נבאר את הצריך ביאור בכל אחד משלושת השלישים, נצדיק את גבולותיו, נבהיר את מבנהו ונעמוד על תוכנו המיוחד
מזמור קמב - יציאת הנפש ממסגר הבדידות
הרב אלחנן סמטמזמורי תחינת היחיד דומים מאוד זה לזה. במאמר נרצה להבחין במגמתו המיוחדת של מזמור קמ"ב משאר מזמורי תחינות היחיד. חשיפת מבנה המזמור היא שתקרבנו, יותר מכל דבר אחר, אל נושאו המיוחד לו ואל מגמתו הייחודית.
סיכום המגילה
ד"ר יעל ציגלר |למגילת רות יש מבנה מדויק ומסודר, מבנה הרמוני אשר לו משמעות רבה. המבנה מסמל את ההרמוניה שחסרה בתקופת השופטים שבה אין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו עשה. המבנה מכין אותנו לתקופת המלוכה.
ברכי נפשי
הרב אלחנן סמטתאריך פרסום: תשסז | |
נראה שהמזמור מכיל רצף אקראי של תיאורי טבע, אך בחינתו מלמדת שיש בו מבנה ספרותי מסודר המשקף, כמו תיאורי הטבע האחרים בתנ"ך, מידה מסויימת של הנהגת הקב"ה בעולם. מהי המידה, וכיצד מבטא אותה המבנה הספרותי? על כך נעמוד בשיעור.
שני וידויים אישיים במזמורי תהלים (קל-קלא)
הרב אלחנן סמטתאריך פרסום: תשסד | |
באמצעות ניתוחו הספרותי של אריה לודוויג שטראוס למזמורים אלה נברר את תוכן הווידויים האישיים שבמזמורים קל"א וק"ל. במזמור קל"א נבין את התהליך הנפשי שהמחבר מתאר שעבר, ובמזמור ק"ל נתחבר לקריאתו הנואשת של המחבר אל ה' ולציפייתו לתשובת ה' ולהופעתו.
אנשי השוא וידיד ה'
הרב אלחנן סמט | שעה ו- 11 דקותבחלקו הראשון עוסק המזמור באנשי ה"שוא" המועדים לכשלון למרות מאמציהם, ואילו בחלקו השני הוא עוסק בשכר שניתן מה' כברכה במשפחה. מה הקשר בין שני החלקים? ולאן שייכת האמירה "כן יתן לידידו שנא"? התשובה תבהיר את המסר של המזמור ואת מבנהו.
"על נהרות בבל"
השתקעות בגלות מול כיסופים לירושלים
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסד | | שעה ו- 4 דקות
עיצוב המזמור מביע מתח פנימי שחוו הגולים בין מנעמי התנאים הפיזיים בגלות ובין הכיסופים לירושלים. המזמור מגלם את מימוש דרישת ה' מהגולים בנבואות ירמיהו שיחיו חיים רגילים בגלות, אך לא ישתקעו בהם, אלא יזכרו את ירושלים וישמרו על זיקתם הנפשית אליה.
תהילה וברכה - מבנה מזמור קמ"ה ומשמעותו
ד"ר יעל ציגלרתאריך פרסום: תשסח | | שעה ו- 5 דקות
מה טמון במזמור זה הנאמר על ידינו בתדירות הגבוהה ביותר מבין כל המזמורים? באמצעות ניתוח מבנה המזמור וטכניקות השירה שבו ננסה לגלות את המסר הדתי המרכזי שלו ונבין את משמעות התהילה והברכה לה'.
למבנה המזמור
אריה סטריקובסקימשלי ב' - מבנה הפרק
צוות אתר התנ"ךתיאורי היופי ומשמעותם
הרב דוד סבתוהסיפור ההרמוני של מגילת רות
חלק א - מקבילות לשוניות
ד"ר יעל ציגלרמגילת רות היא ספר הרמוני. אין שאלה שנותרת לא פתורה, ואין מתח בסופו של הסיפור. ניתן לעמוד על האופי ההרמוני של הספר מתוך המבנה שלו, מתוך השפה והלשון שלו ומתוך ההקבלה בין הדמויות המרכזיות. ההקבלה בין רות ובעז מתארת שיתוף פעולה הרמוני של שתי דמויות עם אופי דומה. יתרה מכך, הקבלות אלו רומזות לפירות המוצלחים של האיחוד: שושלת בית דוד, אשר נוסדה על התכונות המשותפות של רות ובעז.
מבנה תפילת שלמה
נתנאל שפיגלמבנה סיפור המבול
דוגמה לניתוח ספרותי של סיפור מקראי
הרב אלחנן סמט | 59 דקותבאמצעות עיון בסיפור המבול נדגים כיצד לנתח מבנה ספרותי של סיפור מקראי. נתחיל בתיחום הסיפור ונעסוק בביטוי "אלה תולדות", נמשיך בשלבי הניתוח הספרותי, ונגלה סיפור אחדותי הבנוי לתפארת עם הקבלה מדהימה בין חלקיו, ביגוד לטענות ביקורת המקרא.
מבנה פרשת הבריאה
ד"ר יושי פרג'וןשתי בחינות או מבנה כיאסטי?
נתנאל שפיגלסיפור מי מריבה - מבנה ומשמעות
ד"ר חגי משגבתאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 5 דקות
בהביטנו על סיפורים שונים בתורה המתיחסים לחטאי העם, נראה כי ישנו מבנה קבוע הנשמר בכולם, לעתים אף על חשבון הרהיטות והכרונולוגיה הפנימיים של הסיפור. הצגתו היחודית של מבנה זה בסיפור מי מריבה ממחישה את טעותו של משה.
דניאל וחבריו בחצר המלך הבבלי
ד"ר נעמה גולןתאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 11 דקות
בשיעור זה נתמקד בסיפור 'דניאל וחבריו', נתחיל בקריאה צמודה ולאחריה נשתמש בכלים ספרותיים שיעזרו לנו להבין את המסר המרכזי של הסיפור. סיפורנו מציג קונפליקט זהות בין נאמנות למלך הארצי לנאמנות למלכו של עולם. התבוננות מעמיקה במבלך הדברים מובילה להכרה בעליונתה של מלכות שמים על המלכות הארצית.
הנאומים הגדולים בתנ"ך
הרב ד"ר יוסף מרקוסתאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 4 דקות
התנ"ך מכיל עשרות נאומים מסוגים שונים. בשיעור זה נעסוק בהגדרה של תורת הנאום המקראי ובמספר נאומים בתנ"ך ששינו את פני ההיסטוריה, בעיקר כאלו שהייתה להם השפעה מיידית על המציאות, ונבחן את מקור כוחם וסוד השפעתם.
כפל נושאים במעשה בראשית - בראשית א
הרב ד"ר אברהם שמאעתאריך פרסום: תשעט | |
ניתוח המבנה והתוכן של פרשת הבריאה בבראשית פרק א (עד פרק ב, פסוק ג) מלמד שיש בתיאור הבריאה שני נושאים מרכזיים המיוצגים כל אחד במבנה מיוחד משלו. בשיעור נברר מהם שני המוקדים בהם עוסקת פרשייה זו, כיצד הם באים לידי ביטוי במבנה הפסוקים, ומה טיב היחס ביניהם.
תפילת שלמה
הרב אלחנן סמט | 10 שעות ו- 1 דקותבחנוכת המקדש, שלמה נושא אל ה' תפילה ארוכה שעיקר תוכנה בבקשה מהקב"ה לקבל את תפילתם של ישראל וכן של הנכרי. נעמוד על המבנה המורכב של התפילה המופלאה הזו, ובעקבות ניתוחה נגלה את תפקידו של בית המקדש בתפילה ובעבודת ה'.
כיליון הרשעים
ד"ר חגי משגבחוקים הכתובים כשירה
הרב אלחנן סמטתאריך פרסום: תשפא | | שעה ו- 5 דקות
ישנן פרשיות הלכתיות בתורה שהניתוח הספרותי שלהן חושף שהן כתובות בסגנון מרומם, המכיל אמצעים אמנותיים שונים.
כתיבתן של פרשיות אלו מתוך התחשבות בתכונות שנחשפו, מגלה שהן כתובות כשירה. נדגים זאת באמצעות פרשיות אחדות, ונשאל מה לשירה אצל החוק, ומדוע דווקא בפרשיות אלו.זימה ומזימה - תעלומת בעל פעור
ד"ר יושי פרג'ון | 46 דקותסיפור בעל פעור מנוסח בפסוקים כסיפור בלשי, כאשר פרטי עלילה נחשפים שלא במקומם ומשנים אצל הקורא את התמונה העולה מהסיפור שוב ושוב. (לדוגמה: רק לאחר שהמגפה נעצרת אנחנו מגלים שהיא בכלל פרצה). בשיעור נקרא את הסיפור כאילו זו הפעם הראשונה שלנו, ונחוש את הבלבול והמתח שהוא יוצר. אחר כך נוכל לענות על השאלה- מה מרוויחה התורה מצורת כתיבה זו?
נאום הנרדף על לא עוול בכפו בסיפור המקראי
הרב אלחנן סמטתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
התנ"ך מחולק לז'אנרים שונים- הסיפור, השירה, החוק, הרשימה והנאום. הנאום המשולב בסיפור המקראי הוא ז'אנר בפני עצמו, יש לנתח נאומים בפני עצמם וגם כחלק מהסיפור בו הם משובצים. אחד מסוגי הנאומים הוא נאום הנרדף על לא עוול בכפו, ועל נאומים אלו נדבר בשיעור.
"שבתתי תשמרו ומקדשי תראו" - שביתה וקדושה בספר ויקרא
הרב יהודה טרופרתאריך פרסום: תשפ"ב | | שעה ו- 5 דקות
השליש האחרון של ספר ויקרא (פרקים י"ט-כ"ה) עמוס במצוות רבות שיש לעמוד על הקשר ביניהן ועל סדרן. נציע חוט מקשר הַמַבְנֶה יחידה זו מבחינה לשונית ספרותית ורעיונית, וקושר יחידה זו אל הברכות והקללות של ברית סיני (פרק כ"ו). הרעיון העולה מיחידת פרקים אלו הוא בעל משמעות קיומית בנוגע למקומם של שבת וקדושה בחיינו.
מזמור קי"ג - המשפילי לראות בשמים ובארץ
הרב איתמר אלדרתאריך פרסום: תשפ"ב | | שעה ו- 5 דקות
מזמור קי"ג הפותח את ההלל שואב את השראתו מסיפורה של חנה, וניתן לראות זאת על פי הקשרים הספרותיים בין שתי הפרשות. שיעור זה יעסוק בקשר שחש דוד המלך אל סיפור עקרותה של חנה ומדוע הוא בוחר דווקא בפסוקים משירת ההודיה של חנה כבסיס למזמורי ההלל לה', וכן בשאלה מדוע ספר שמואל פותח בסיפורה של אישה עקרה?
לעילוי נשמת מאיר וליבע פרידמן, ודוד אליהו ורחל לאה פלדמן
התפילה, השירה והקינה
ד"ר יושי פרג'וןמכלול סיפורי מהו? זיקות מסוגים שונים בין סיפורים במקרא
הרב אלחנן סמטתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 5 דקות
הסיפור במקרא עומד על רגליו שלו ומובן מתוך עצמו, אך בדרך כלל הוא מצוי בזיקה עם סיפורים נוספים בסביבתו. בשיעור נמיין את סוגי הזיקות הללו, ונדגים סוג אחד של זיקה בין סיפורים המהווים יחד 'מכלול סיפורי'.
”אֵיכָה יּועַם זָהָב“ – היש קורטוב של נחמה בקינה הרביעית של איכה?
הרב אורי סמטתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 2 דקות
בשיעור נעסוק בפרק ד של איכה. קינה זו מתארת את החורבן ואת הצרות שבאו עמו בביטויים קשים, עזים ומזעזעים. ננסה להבין באיזה שלב משלבי החורבן נכתבה הקינה ומה הם התכנים המיוחדים לה המבדילים אותה משאר הקינות בספר. במוקד העיון נתור אחר קורטוב של נחמה בתוך התיאור המצמרר.
תפילת הטובע - עיון בתהילים ס"ט
הרב חנוך רוזנברגתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 1 דקות
בשיעור זה נעיין במזמור ס"ט בתהילים, נבחן את המבנה הספרותי שלו המורכב משלוש פיסקאות המייצגות תהליך הדרגתי של יציאה מצרה לרווחה, ואת המצוקה המרכזית של המשורר; נבדוק האם ניתן להוציא מהמזמור תשובה לשאלה האם תיאור הטביעה הוא מטפורה או תיאור ריאלי; נעמוד על שאלת זמן חיבורו של המזמור; ונשווה בינו ובין מזמור מ' המקביל לו ומזמור ע' שאחריו.