שתי בחינות או מבנה כיאסטי?

סיפור מגדל בבל יכול להיקרא בשתי קריאות ספרותיות הפוכות לחלוטין. אפשרות אחת היא לראות בסיפור שתי בחינות שונות ואפשרות אחרת היא לקרוא את הסיפור בצורה של מבנה קונצנטרי, המציג סיפור אחד ומלוכד.

האפשרות הראשונה, קריאת סיפור בבל שמגולמים בתוכו שתי בחינות שונים פותחה על ידי החוקרים ואומצה על ידי הרב ברויאר:

כפי שניתן לראות נראה שיש כאן שני סיפורים: הסיפור הראשון הוא סיפור העיר ואילו הסיפור השני הוא סיפור המגדל. שני הסיפורים מתרכזים בשני עניינים שונים: פילוג הלשונות מול פיזור הארצות. לא ניתן להיכנס למשמעות כפילות הסיפור, אך נראה שיש כאן שני חטאים, ושני עונשים שונים.

האפשרות השנייה היא לקרוא את סיפור מגדל בבל כמסודר במבנה כיאסטי:

א. וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים

ב. וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.

ג. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.

ד. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם  פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.

ד1. וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.

ג1. וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. 

ב1. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.

א1. עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי-שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ. 

מעבר לכך שהמבנה הכיאסטי מסדר את הסיפור ויוצר מבנה סגור, הסיפור עצמו בנוי בצורה של מידה כנגד מידה. הסיפור פותח בכך שכל הארץ "שפה אחת ודברים אחדים" ומסתיים בכך ש"שם בלל ה' שפת כל הארץ". כך "וישבו שם" מול "ויפץ ה' אתם משם" ועוד.

יש יתרונות וחסרונות לשתי אפשרויות הקריאה שהועלו כאן, אך נראה שמה שמיוחד כאן הוא עצם שתי האפשרויות ההפוכות ששתיהן לגיטימיות מבחינה פרשנית.