התמודדות עם ביקורת המקרא
נמצאו 37 תוצאות חיפוש
רד"צ הופמן
ד"ר אביגיל ראקשיעור זה יעסוק בר' דוד צבי הופמן (רד"צ הופמן). נפתח בתיאור של תולדות חייו, ולאחר מכן נעבור לראות את המניעים לכתיבת הפירוש, אשר היו בעיקר דחיית ביקורת המקרא והגנה על המסורת של תורה שבעל פה. בהמשך נראה את התייחסותו לכמה נושאים שהעלו אנשי ביקורת המקרא, ובהם שינויי הסגנון בתורה, כפילויות וסתירות בסיפורי התורה, וראיות לקדמות התורה.
תורת התעודות של בעל "שאגת אריה"
הרב מרדכי ברויארהרב ברויאר מבסס את שיטת הבחינות שלו על על דברי בעל ה"שאגת אריה", הטוען שעזרא העתיק את ספר דברי הימים מכמה ספרים שמצא, ולא כתב אותו בעצמו. למרות שלפעמים יש סתירות בין המקורות השונים, זה לא פוגם בקדושת הספר, אלא כל אחת מהשיטות מבטאת אמת מסויימת, ושתיהן הן דברי אלוקים חיים, שהרי ה' הוא אחד ודווקא משום כך הוא כולל את כל הניגודים והסתירות. גם בתורה עצמה, שברור שכולה נתנה מאת ה', ולא ממקורות שונים, יש סתירות המבטאות אמיתויות שונות שכולן ממקור אלוקי אחד.
תגובה - על חקר המקרא, תורת התעודות ושיטת הבחינות
תגובות והערות
עמוס חכםכתגובה למאמרו של הרב ברויאר על שיטת התעודות של בעל שאגת אריה, טוען עמוס חכם שיש להבהיר ששיטת הבחינות מנסה לנסח בלשון האמונה אותם הדברים עצמם שתורת התעודות מנסחת בלשון כפירה.
לשאלת התייחסותנו לביקורת המקרא בהוראת התנ"ך
ד"ר רבקה רביבנתייחס לשתי דוגמאות שבהן היבטים שונים שנתחדדו ע"י ביקורת המקרא ותרמו להבנת הכתוב ומשמעותו: השוואת ברכת יעקב לבניו לברכות משה לשבטים, ושאלת מחבריו של ספר ישעיהו. נקודת המוצא העקרונית ביחסנו לביקורת המקרא היא להכיר בכלים המדעיים שבהם משתמשת הביקורת ובעובדות העולות בעקבות שימוש בכלים אלה, אך לנפות את המסקנות שאינן מתחייבות ושאינן מוכחות
תגובה - תורת התעודות
תגובות והערות
הרב ד"ר יואל בן נוןתגובה של הרב יואל בן נון לדברי הביקורת של עמוס חכם על שיטת הבחינות של הרב ברויאר. לטענתו, שיטת הבחינות הכרחית בהבנת הפשט, ושונה באופן מהותי מתורת התעודות בכך שהיא מאמינה בתורה מן השמיים.
תגובות - שתיים
תגובות והערות
הרב ד"ר יואל בן נוןי' בן נון מגיב למאמרו של ד' הנשקה בשני עניינים: האחד - על אופן ההתייחסות לביקורת המקרא ושימוש בכלים מעולם המחקר בלימוד התורה. השני - תגובתו להצעה שהעלה ד' הנשקה בנוגע להבנת 'ממחרת השבת'.
לתגובות נוספות שהתפרסמו במגדים לחץ כאן
שני כתובים המכחישים זה את זה
תגובות והערות
פרופ' דוד הנשקהד' הנשקה מגיב לדבריו של י' בן נון בנוגע להצעתו בהבנת משמעות 'ממחרת השבת'. בנוסף, מתייחס הכותב ללימוד על פי ביקורת המקרא וזיהוי של בחינות שונות בכתובים.
לתגובות נוספות שהתפרסמו במגדים לחץ כאן
שיטת הבחינות: תמיכה וביקורת
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשסו | | שעה ו- 14 דקות
הרב מרדכי ברויאר יצר את שיטת הבחינות, ולה יש יתרונות וחסרונות. בשיעור נעמוד על עיקרי השיטה, מקורותיה ואיך אפשר להזדהות עם השיטה ולחלוק עליה בו בזמן?
פרשנות הרב סולוביצ'יק לבריאת האדם
הרב סולוביצ'יק כפרשן מקרא
הרב חיים נבוןתאריך פרסום: תשסט | |
במקומות רבים בכתבי הרב סולובייצ'יק אנו מוצאים, שהוא מפרש ודורש את פסוקי המקרא. בשיעור זה ננסה לעמוד על קווי יסוד בגישתו הפרשנית.
מבנה ספר דברים ומשמעותו
הרב ד"ר שוקי רייסתאריך פרסום: תשע | |
ספר דברים ייחודי במבנהו, בסגנונו ובמסריו. רובו של הספר בנוי מנאום ארוך ורבגוני של משה רבנו לקראת הכניסה לארץ ולקראת פרידתו מן העם. בחשיפת המבנה של הספר ושל הנאום, נפתחת נקודת מבט חדשה, המשתלבת היטב בתכנים העולים מן הפרטים הרבים. בשיעור נציג את הכלים לחשיפת המבנה, את המבנה על איבריו השונים ואת המשמעויות הרוחניות והחינוכיות העולות ממנו.
לביאורו של מזמור כ"ד כמזמור שלם
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשע | |
עיון בפרק יגלה בעיות במבנהו. המחקר וביקורת המקרא פיצלוהו לשלושה מזמורים, אך פתרון הקשיים המבניים ילמד כיצד לקרוא את הפרק בצורה הנכונה. הדרך לפתרון ולהבנת שירת תהלים היא קריאת המזמורים כמקהלה.
שם אדנות ומשמעותו בתורה, בנביאים ובכתובים
פרופ' יואל אליצורתאריך פרסום: תשעא | |
במקומות בהם כתוב שם ההווייה, אנחנו נוהגים לקרוא שם א-ד-נָ-י . שם זה כשלעצמו (כשאינו קרי של שם ההווייה) די נדיר במקרא. מעקב אחרי השם, שימושיו וגלגוליו בתנ"ך מעלה ממצאים מפתיעים, שיש להם השלכות עקרוניות על שאלות יסוד שבין מסורת המקרא לביקורת המקרא.
מבנה ומשמעות בויקרא י"ט
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשעב | |
האם יש לפרשת קדושים מבנה ברור וסדר פנימי ? יש בפרשה זו קבוצות מצוות שחתימתן "אני ה'" (8), ויש קבוצות מצוות שחתימתן "אני ה' א-להיכם" (8). נשתדל לפענח את המשמעות ואת ההבדל בין שתי החתימות, ובאמצעותן, גם את המבנה. ננסה להבין את הכפילויות (מצוות שמופיעות גם בחתימה זו, וגם בחתימה זו), ואת שתי פרשיות הקרבנות, שחורגות מנושאי הפרשיה.
לשאלת אחדותו של ספר ישעיהו
הרב אמנון בזקתאריך פרסום: תשעג | | 57 דקות
זה כמה דורות שאלה זו מסעירה את לומדי התנ"ך. בשיעור נעסוק בנקודות המרכזיות שבעקבותיהן הועלתה השאלה, נסקור בקצרה את תולדות הפולמוס בנושא, ונבחן האם מנקודת מבט דתית הרעיון שספר ישעיהו מורכב מנבואות של יותר מנביא אחד נחשב כלגיטימי. נראה שהעימות המרכזי עם ביקורת המקרא איננו כמה אנשים כתבו את הספר אלא האם מאמינים בנבואה. המחלוקת היא לא על הנתונים אלא על פרשנותם, מתוך אמונה או מתוך כפירה.
על לימוד פשוטו של מקרא
הרב מרדכי ברויארתאריך פרסום: אייר תשעג |
אוסף קטעים מתוך מאמריו של הרב מרדכי ברויאר, המאפיינים את גישתו בנוגע לפשוטו של מקרא: א.היחס לביקורת המקרא: הבעיתיות בביקורת המקרא, והחובה לשבור את הכלים הטמאים שלה ולהשתמש בדברים האמתיים שבה בצורה אמונית ונכונה. ב.היחס בין לימוד הפשט ללימוד הסוד. ג. היחס בין לימוד פשט ללימוד דרש; ד. המתח בין האמונה שהתורה היא אלוקית לבין לימודה על פי לשון בני אדם;
פולמוס התנ"ך: בין הקו והמרחב
הרב אמנון בזקתאריך פרסום: אייר תשעג |
המאמר מציג את נקודות המחלוקת המרכזיות לגבי לימוד התנ"ך בדורנו, ומסביר את הגישה של ישיבת הר עציון לשאלות אלו: א. שאלת הלגיטימיות של לימוד הפשט ופרשנויות חדשות על דרך הפשט. ב. ההיצמדות לפרשנות אחת לעומת היכרות עם היקף השיטות והמורכבות של פרשנויות שונות. ג. היחס לחקר המקרא האקדמי - האם להתעלם ממנו, או ללמוד אותו ולנסות לענות על השאלות הנובעות ממנו.
על הפשטות המתחדשים בכל יום ועל אהבת תורה
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: אייר תשעג |
במאמר זה נעסוק בלגיטימיות של לימוד הפשט. נראה כי לימוד כזה נותן אמון באדם הלומד, וגם נותן אמון בתורה ובקב"ה - כותב התורה. ההקשבה לדבר ה' דורשת ענווה והתבטלות ונכונות להתחנך לאור המקרא. לא אנו נכפה על ה' מה נכון לומר. לא אנו נקבע כיצד יש להעריך את דמויות המקרא. התנ"ך עושה זאת, ועלינו להקשיב וללמוד.
מבוא לספר יהושע - עריכה ועריכה נבואית (ב)
הרב ד"ר שוקי רייסבשיעור זה נוסיף לעסוק בעניין הבאת סיפור נדידת שבט דן בספר יהושע, וננסה לברר מה היו השיקולים של העורך הנבואי להוסיף לספר יהושע סיפור שהתרחש מאוחר יותר. כמו כן, נדון בבירור המונח "עריכה" בנוגע לספרי התנ"ך, ובדרך ההתמודדות עם ביקרות המקרא בה נלך בסדרת השיעורים שלפנינו. בסיום דברינו נציג מספר דוגמאות לשאלות יסוד הקשורות לעריכת ספר יהושע שיידונו בשיעורים שיבואו בהמשך.
מבוא לספר ישעיהו חלק א - מבט אנושי ומבט אלוקי
הרצי"ה קוקתאריך פרסום: תשעו |
כיצד יתכן ששמו של כורש מופיע בנבואות ישעיהו, שנאמרו שנים רבות לפני הופעתו? שאלה זו הביאה את חוקרי המקרא למסקנה מוטעית שספר ישעיהו נכתב מאוחר יותר. השכל האנושי סובר שלא יתכן לדעת פרטי-פרטים מראש. אולם, הנבואה נובעת מהקב"ה, וידיעת הקב"ה שונה לגמרי מהידיעה האנושית, והיא כוללת את הכללים ואת הפרטים כולם אף לעתיד לבא.
אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי!
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשס"ב |
כיצד יש להבין את ביקורת המקרא? האם ניתן לקבל חלק מן התיזות של המחקר? מאמר תגובה למאמרו של הרב משה ליכטנשטיין
מתודולוגיה והערות לסיכום לימוד מגילת רות
ד"ר יעל ציגלרמאמר סיכום לסידרת המאמרים על מגילת רות. במאמר זה נתוודע לשיטת הלימוד העומדת בבסיס המאמרים למגילת רות - קריאה ספרותית תיאולוגית, שמשמעותה עיון ספרותי -מחקרי, אשר משלב בתוכו את המשמעות התיאולוגית העולה מן העיון.
יהושפט וספר דברים
הרב ד"ר יואל בן נוןמבנה סיפור המבול
דוגמה לניתוח ספרותי של סיפור מקראי
הרב אלחנן סמט | 59 דקותבאמצעות עיון בסיפור המבול נדגים כיצד לנתח מבנה ספרותי של סיפור מקראי. נתחיל בתיחום הסיפור ונעסוק בביטוי "אלה תולדות", נמשיך בשלבי הניתוח הספרותי, ונגלה סיפור אחדותי הבנוי לתפארת עם הקבלה מדהימה בין חלקיו, ביגוד לטענות ביקורת המקרא.
משפטי התורה מול דיני המזרח הקדום
הרב ד"ר יואל בן נון | שעהבחפירות ארכיאולוגיות נמצאו כמה קבצי חוקים מתקופות הקודמות למתן תורה, בעלי דמיון רב לפרשות המשפטים. נראה כי כבר הרמב"ן 'ניבא' את האפשרות למציאת דמיון כזה, וכן הרב קוק מסביר כי מקור הדמיון הוא מן המצוה הקדומה שנצטוו בני נח בדינים. בעקבות כך נחקור את הדמיון ביניהם ונעמוד על הדגשים השונים בכל מקום.
מגמת כתיבתו של סיפור מלחמות יהושע
ד''ר יוסי ברוכיתאריך פרסום: תשע"ז | |
המחקר העלה שאלות לגבי מהימנותו של ספר יהושע. ההרצאה כוללת ניתוח ספרותי-היסטורי ביקורתי של ספר יהושע ממנו עולה המסקנה כי מהדורה קדומה של הספר נכתבה עוד בימי יהושע, וגם המהדורה המאוחרת שבידינו נערכה לא יאוחר מסוף תקופת השופטים.
סיפור חציית הירדן
הרב ד"ר שוקי רייסתאריך פרסום: תשס"ז | |
בשיעור נלמד לעומק את סיפור חציית הירדן. מקריאת הפסוקים עולות שאלות רבות ובתוכן: מדוע הציווי של יהושע לעם לקחת שתים עשרה אבנים מופיע לפני שה' ציווה אותו על כך? מהם הנימוקים השונים לחציית הירדן? מהי המשמעות של לקיחת האבנים מתוך הירדן? נתמודד עם גישות של החוקרים ונציע דרך אחרת לקריאת הפסוקים.
תהילים - פרשנות חדשה למזמור ס"ח לעומת ניסיונות החדשים
הרב אורי שרקיתאריך פרסום: תשע"ה | | 59 דקות
שיעור זה מציג הסבר רציף של מזמור סח בתהלים כמתאר את מסע השכינה ואת סיפורי הנדודים הנלווים לה. הסבר כרונולוגי זה יענה על מספר קושיות שהוצגו בידי חוקרי מקרא מבלי לשנות את הידוע לנו מן המסורת ומשאר ספרי התנ"ך.
מזמור ב' בתהלים - סימפוניה של חמש קריאות
פרופ' עמוס פרישתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 5 דקות
נעיין במזמור ב' על פי חמש גישות שונות, שכל אחת מהן שואלת שאלת יסוד משלה, ולאורה ממקדת את התבוננותה במזמור. הגישות מצטיירות לכאורה כגישות מחקריות מודרניות, אך כולן נמצאות בפועל כבר בפרשנות המסורתית, גם אם ללא הגדרה מוּשָֹגִית. נברר, אם הגישות שוללות זו את זו או שהן יכולות להצטרף זו לזו, ולוּ בחלקן.
משה כדמות היסטורית
הרב אורי שרקיתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 4 דקות
השאלה של האמת ההיסטורית של סיפורי התנ"ך צריכה להתמודד גם עם הנתונים שמספקת לנו הארכיאולוגיה. בלימודנו נטען שעלה בידינו לזהות את דמותו של משה מתוך הארכיאולוגיה המצרית ואף לספק הסבר להעלמתה של יציאת מצרים בכתובות המצריות. כל זאת בהשואה לנתונים שמספקים בידינו המקרא ומסורת חז"ל.
גלוי וסמוי בפירוש הרב הירש לתורה
ד"ר טובה גנזלתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 5 דקות
רש"ר הירש חי בתקופה בה רווחו הנחות יסוד חדשות ביחס למוצאה האלוקי של התורה. הוא וקהילתו הכירו היטב את ההוכחות של מבקרי המקרא לכך שהתורה איננה אלוקית ונאלצו להתמודד עמם. הרב הירש דחה את הנחות היסוד הללו במכתבים שפרסם, אך הוא לא הסתפק בכך. השוואת פירושו לתורה עם כתביהם של מבקרי המקרא מלמדת כי גם בבסיס פירושו לפסוקים רבים עמד הצורך להתפלמס עם טענותיהם. נראה כי מקרים אלה יכולים ללמד על החשיבות שייחס הרב הירש לפולמוס העקיף עם טענותיהם של מבקרי המקרא ואף כי ראה בכך מטרה חינוכית.
יציאת מצרים בראי הארכאולוגיה ומשמעות שירת הים
הרב ד"ר יהושע ברמןתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 1 דקות
השיעור עונה על טענות כנגד קיומה ההיסטורי של יציאת מצרים, ומציע קריאה חדשה בתורה המדגישה את משמעותו הסמלית של המסופר. על פי ממצאים ארכיאולוגיים חדשים ומפתיעים ניתן להוכיח כי סיפור בריחת העם ושירת הים (שמות יד-טו) מתפלמסים בצורה ישירה עם הכתובת המפורסמת ביותר של הפרעה רעמסס השני. ממצאים אלו מוסיפים נדבכים רבים של משמעות להבנת שירת הים, ומבנה ומשמעות המשכן. השיעור מלווה במצגת עם תמונות, תרשימים ותבליטים.
שאלת אחדות ספר ישעיהו
נתנאל שפיגלשתי הבחינות של המבול
הרב מנשה וינר | 57 דקותבשיעור נעמוד על סתירות וכפילויות שיש לכאורה בתיאור המבול, ונסביר מה פשר תופעה זו. נחשוף שני סיפורים מקבילים השלובים זה בזה ומתארים שניהם את המבול, כל אחד מבחינה אחרת, ונבין מה מספר כל סיפור.
מה עושה כאן אגרת השטנה?
הרב מנשה וינר | 28 דקותמדוע הצרים מאשימים את היהודים בבניית עיר וחומה אם הם בונים מקדש בלבד? איך מסתדר סדר המלכים המתואר בפסוקים עם הנתונים ההיסטוריים? בשיעור נציג תשובה של ביקורת המקרא לשאלות אלה, נסביר את הקשיים שבה, ונציע כיוון אחר לפתרון.
מאז יהושע לא היה חג כזה!
הרב מנשה וינר | 52 דקותבשיעור נעלה תמיהות שונות על החגיגות המתוארות בפרק, ונתמקד בשאלת חגיגת חג הסוכות - האמנם מאז יהושע בן-נון לא חגגו ישראל את החג? לשאלה זו נביא תשובות שונות, נסביר את הקשיים שבהן, ונבאר למה הכוונה באמירה זו וכיצד היא עונה לתחושותיהם של שבי ציון. (לפרשנות נוספת לענין זה ראה בפוסט של פרופ' יהודה פליקס)
הוידוי שאחרי החגיגה
הרב צבי הבר | 55 דקותיש הטוענים כי פרק ט' בנחמיה אינו שייך לרצף האירועים המתוארים בפרקים ח' וי', אלא הוכנס כאן שלא במקומו. בשיעור נסביר את הטענות, נענה להן, ונבין מדוע נראה שזהו מקומו הטבעי של הפרק, ומה תפקידו בתוך רצף האירועים המתוארים. (להסבר נוסף למיקומו של יום הצום ברצף הסיפור לחץ כאן)
הסיפור שמאחורי מסע שישק
הרב אלחנן סמט | 55 דקותמדוע יש הבדלים בין תיאור מסע שישק בתנך לעולה מהממצאים הארכיאולוגיים? מה גרם לשישק לעלות למלחמה על ארץ ישראל? בשיעור נעיין במאמרו של פרופסור יהודה אליצור, נבין מה פשר ההבדלים בידיעות על מסע שישק, נברר כיצד ניתן להסביר את עלייתו של שישק על ירושלים ואת נסיגתו ממנה, ונעיר שתי הערות על הצעתו.