שאלת אחדות ספר ישעיהו

פרק מ' פותח בקריאת נחמה "נחמו נחמו עמי" ופותח קובץ של נבואות שעיקרו הגדול מורכב מנבואות נחמה. פרקים מ'-ס"ו שונים במידה מסויימת מהחלק הראשון של הספר. כך בניגוד לחלק הראשון שכלל בעיקר נבואות תוכחה או גאולה עתידית, פרקים מ'-ס"ו עוסקים באופן כללי בנחמה על החורבן. בנוסף, בנבואות שבפרקים אלו הנביא מתאר את חורבן ירושלים כאירוע שכבר התרחש בעבר, על אף שירושלים נחרבה שנים לאחר מות ישעיהו. זאת ועוד, בנבואות אלו מוזכר המלך "כורש" פעמיים, ובאחת מהן הוא נזכר כמשיח ה'. יש לזכור שישעיהו חי כ200 שנה לפני מלכות כורש, וקשה להבין מדוע ישעיהו נוקב בשמו.

כבר בקרב פרשני ימי הביניים עלתה השאלה כיצד יש להתייחס לשינוי מהותי זה בנושא ומושא הנבואות. ר' אברהם אבן עזרא כתב כך: "נדבקה זאת הפרשה בעבור שהזכיר למעלה כי כל אוצרות המלך גם בניו יגלו לבבל, על כן אחרי זאת הנחמות". אבן עזרא היה ער לפער שבין שני חלקי הספר והציע שהחלק השני של הספר "נדבק" לחלקו הראשון בעקבות סיפור ביקור מלך בבל את חזקיהו בפרק ל"ט ואף רמז שהחלק השני של הספר לא נכתב על ידי ישעיהו אלא על ידי נביא אחר. מאז ועד היום, פרשנים וחוקרים עוסקים בשאלת אחדות ספר ישעיהו, או בקיצור בשאלת "ישעיהו השני".

במחקר המודרני מקובל להניח שהחלק השני של ספר ישעיהו נכתב על ידי נביא אחר שחי בתקופה מאוחרת יותר. בעקבות הקרבה הסגנונית בין החלק הראשון והשני הציעו כמה חוקרים שאותו נביא אולי היה מ"בית המדרש" של ישעיהו הנביא וינק מנבואותיו (על כך ראה בשיעורו של הרב ד"ר יואל בן נון).

בפרשנות הדתית המודרנית הציעו כמה אפשרויות להתמודדות עם הבעיה. שד"ל הציע שנבואות אלו נכתבו על ידי ישעיהו "למגירה" ולא התפרסמו בימיו של ישעיהו, אלא שנים מאוחר יותר, כשהיו רלוונטיות לאותו הדור. הרב יעקב מדן שיער שהנבואות שבחלק השני אינן מתקופת הגלות ובית שני, אלא הן נבואות מתקופת ישעיהו הנביא שחי גם בימי מנשה (על כך ראו בשיעורו). הרב אמנון בזק קיבל באופן עקרוני את השערות החוקרים, שהחלק השני של הספר לא נכתב על ידי הנביא ישעיהו אלא על ידי נביא אחר, אך הסתייג בצורה ברורה, שגישה זו לא מבקשת לסתור את העובדה שהנביאים קבלו נבואות מה' ואף חזו את העתיד, כך ש"הטענה בדבר קיומם של שני נביאים שונים אכן עולה בקנה אחד עם השקפת עולם דתית, הבוחנת את הדברים לגופם" (הרב אמנון בזק, עד היום הזה, תל אביב 2013, עמ' 172).