רש"ר הירש חי בתקופה בה רווחו הנחות יסוד חדשות ביחס למוצאה האלוקי של התורה. הוא וקהילתו הכירו היטב את ההוכחות של מבקרי המקרא לכך שהתורה איננה אלוקית ונאלצו להתמודד עמם. הרב הירש דחה את הנחות היסוד הללו במכתבים שפרסם, אך הוא לא הסתפק בכך. השוואת פירושו לתורה עם כתביהם של מבקרי המקרא מלמדת כי גם בבסיס פירושו לפסוקים רבים עמד הצורך להתפלמס עם טענותיהם. נראה כי מקרים אלה יכולים ללמד על החשיבות שייחס הרב הירש לפולמוס העקיף עם טענותיהם של מבקרי המקרא ואף כי ראה בכך מטרה חינוכית.
 

ימי עיון בתנך - תשע"ט