בהפטרה לפרשת ויקרא, הלקוחה מספר ישעיהו, הקשר בין האדם לאלוקים הוא קשר של עבד ואדון. תפיסת הקרבנות בהפטרה זו היא מצד מידת הדין, הטוענת שהקרבן נצרך בגלל רוממותו של הקב"ה, ובכדי שהאדם שהוא עבד לו יוכל לעמוד לפניו. הגאולה המתוארת בהפטרה נובעת מזיקת ה' לעמו ולעבדיו, ותהיה מלווה בתשובה ובמחיקת החטא מצד הקב"ה כאדון שדואג לעבדיו ומתחשב בהם. ההפטרה מסתיימת בלעג ליוצרים את פסלי העבודה הזרה ומדגישה כי ה' הוא הבורא והיוצר.

המאמר באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון