ד"ר מרים וייטמן
נמצאו 16 תוצאות חיפוש
בין כניעה לעצמאות מדינית בנבואות ישעיהו וירמיהו
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשסו | |
ישעיהו דורש ממלכי יהודה שלא לקשור קשרים עם מעצמות האזור. בשיעור ננסה להבין כיצד יכול ישעיהו לבוא בביקורת כלפי אותם מלכים? האם המלך לא יכול לפתור את בעיותיו באמצעות קשרים פולטיים? האם המלך צריך לשבת בחיבוק ידיים?! לאחר שנבין זאת, נוכל להבין חלק מפסוקי ירמיהו באור שונה.
'יום בשורה' - הצלת העיר שומרון בימי אלישע
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשסט | |
בשיר 'יום בשורה', מתייחסת רחל המשוררת בנימה אישית לסיפור הצלתה של העיר שומרון באמצעות ארבעה מצורעים, אשר גילו את דבר מנוסת הצבא הארמי: אַךְ אֲנִי לֹא אֹבֶה בְּשׂוֹרַת גְּאֻלָּה, אִם מִפִּי מְצֹרָע הִיא תָבוֹא. השיעור יעסוק במשמעותה של תשועת שומרון, תוך השוואה לאירועים תנ"כיים מקבילים; ובבחינת פשר הבאת בשורת הפדות דווקא באמצעות מצורעים. מעבר לעיון התנ"כי, יגלוש הדיון גם לשאלות אקטואליות עכשוויות.
'שירו לה' שיר חדש' - שני פנים למזמור צ"ו
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 3 דקות
מזמור צ"ו הינו חלק מחטיבת מזמורי תהילים, המתארים את מלכות ה' בעולם, וקוראים לבאי עולם להללו. מאידך, מזמור זה מופיע בספר דברי הימים כחלק משיר ששוררו הלויים בשעת העלאת ארון ברית ה' לירושלים. רקע חד-פעמי זה, אשר אינו נזכר כלל בספר תהילים, שופך אור חדש על המזמור, ומביא לפרשנות כפולת פנים שלו.
חג הסוכות בימי עזרא ונחמיה
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשעב | |
וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא (נחמיה ח' יז). האומנם לא ישב עם ישראל בסוכות מימי יהושע ועד ימי נחמיה? מדוע? תוך כדי עיון בפרשייה זו ניגע במשמעויות של חג הסוכות, מחד, ובמאפייני תקופת נחמיה, מאידך.
"היינו כחולמים" - חלום הגאולה בראי השירה העברית
ד"ר מרים וייטמן | שעה ו- 6 דקות"היינו כחולמים" – האם יש כאן הודיה על העבר או תפילה לעתיד? האם החלום מתאר ישועה ניסית ופתאומית או תהליך ארוך ואיטי שמעורבים בו גם מאמצים אנושיים? וכיצד ציטטו אותו ורמזו לו משוררים ישראליים בשיריהם כדי למקד ולהעצים את תוכן השירים?
הגלות והכיסופים בתהלים ובשירים ישראליים
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשע | | שעה ו- 7 דקות
בשיעור נעסוק בבחירת הגולים מציון שלא לשקוע בגלות למרות הנוחות שבה ובהתמודדותם עם האבל על ירושלים. נבחן את היחס לגלות ולכיסופים לגאולה בשלושה שירים ישראליים ובמזמור נוסף בתהלים מתוך זיקתם למזמור זה.
חידת יציאת מצרים וכיבוש הארץ בדברי הימים
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשע | | שעה ו- 7 דקות
אירועי יציאת מצרים וכיבוש ארץ ישראל אינם מסופרים בספר דברי הימים. יתרה מכך, באף אחת מרשימות היחס בפרקים א'-ט' לא מוזכר שהשבטים ירדו למצרים, יצאו ממצרים או נכנסו לארץ ישראל. להיפך, מרשימות היחס של חלק מן השבטים מתקבל רושם ברור, שעם ישראל ישב בארץ ישראל מאז ומעולם. מצרים אמנם מוזכרת באופן אגבי במספר הקשרים, אך גם שם בצורה פחות מפותחת מאיזכוריה באותם הקשרים בספרים המקבילים. מה פשר העלם זה בספר דברי הימים? בשיעור נציע פיתרון לבעיה זו.
לאן נעלמה יציאת מצרים?
ד"ר מרים וייטמןמדוע נעדרה יציאת מצרים מתפילת דוד?
ד"ר מרים וייטמןמאכילה בחיפזון עד "הגיע זמן קריאת שמע של שחרית"
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשע"ח | | שעה ו- 3 דקות
אכילת קרבן הפסח צריכה להיות בחפזון. האכילה בחפזון היא לא דבר טכני של יציאה חפוזה, זהו עניין המתוכנן מראש. נראה את הגישות של הרב קוק, הרב סולוביצ'יק והמהר"ל למשמעות החפזון. נעמוד על ההבדל בין הגאולה בחפזון של יציאת מצרים לבין הגאולה התהליכית, המגיעה קמעה קמעה, של ימינו.
משמעותה של מחלוקת הפרושים והצדוקים בעניין קרבן התמיד
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשע"ז | |
מגילת תענית מתארת חגים שנחוגו בתקופת בית שני, וביניהם חג בן שמונה ימים לציון הכרעת המחלוקת בין הפרושים והצדוקים בעניין קרבן התמיד. מקורה של המחלוקת בשתי אפשרויות פרשניות של פסוקי קרבן התמיד, אך מעבר לכך היא משקפת ומייצגת את תשתית תפיסות העולם של הפרושים ושל הצדוקים.
סיפורם המפתיע של אפרים ובניו בספר דהי"א
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 1 דקות
בניגוד למתואר בתורה, הרי שמספר דברי הימים א (ז, כ-כ"ח) משתמע שאפרים בן יוסף ומשפחתו גדלו בארץ ישראל, וכלל לא היו במצרים. נסקור כמה כיוונים עקרוניים בגישה לסתירה זו. הדיון יתרחב לדיון במגמות ספר דברי הימים ותובנות העולות ממנו.
מבנה ורבדי פרשנות במגילת איכה
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשפ"א | | שעה ו- 5 דקות
בשיעור נלמד את מבנה המגילה ואת התהליך שעובר הכותב מבדידות לתחושת יחד של עם. נראה שאפשר לקרוא את המגילה מנקודת מבט אחרת ולא רק כקינה. הרב יוסף חיים מבגדד שופך אור על הפסוקים במגילה ונותן להם משמעות חיובית לעתיד לבוא. כיצד מגילת איכה יכולה להיקרא בכל דור ודור באופן המתאים לאותה תקופה?
בן סורר ומורה - היה או לא היה?
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשפ"א | | שעה ו- 5 דקות
מהו חטאו של בן סורר ומורה? מדוע העונש שלו כה חמור? האם חייבים ההורים להביא את בנם לבית הדין או שזה נתון לשיקול דעתם? נלמד את הפרשייה מתוך הפסוקים, המשניות, הגמרא והפרשנים וננסה לענות על שאלות אלו ולהבין את הרעיון החינוכי שניתן ללמוד מפרשייה זו.
'וילך איש מבית לחם יהודה' – שלושה מעגלי פרשנות
ד"ר מרים וייטמן | 43 דקותהביטוי 'וילך איש' מופיע בתנ"ך פעמיים בלבד- בתחילת מגילת רות ובפתיחת סיפור לידת משה. על ההערה ה'טכנית' הזו של בעלי המסורה נוסיף עוד שני מעגלי פרשנות- פירושו של בעל הטורים על פסוק זה והרחבה ופיתוח של ההשוואה בין שני הסיפורים. כך נוכל לתת רובד נוסף לשני סיפורי הגאולה הללו.
ההלכה בתרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
בתרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל מתוארות כמה מצוות באופן שונה מן ההלכה המוכרת לנו. ננסה להבין את פשרה של תופעה זו.