כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ

הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב (ט) 

חובת הכהנים: שמירה על הקודש (א-ז)

ה' מצווה את אהרן על שמירת המשכן "אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹן כְּהֻנַּתְכֶם" (א). השמירה מוודאת שזרים לא יתקרבו אל הקודש , ולא ימותו "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ה).

זכויות הכהנים: מתנות הכהנים (ח-כד)

פרקנו עוסק בהשלכות של מות קורח ועדתו.

זכרון המחתות (א-ה)

לאחר מות מאתיים וחמישים האנשים, ה' מצווה את משה לומר לאלעזר הכהן, בנו של אהרן, להרים את המחתות ולהפוך אותם ל"רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ" (ג) והם יהוו אות לבני ישראל "זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ" (ה).

בשלושת הפרקים הקרובים נקרא על מחלוקת קורח ועל ההשלכות שלה.

תלונת קורח (א-ג)

קרח, שהיה לוי ממשפחת קהת, יחד עם דתן ואבירם בני אליאב, און בן פלת (שלא מוזכר עוד בהמשך הסיפור) ומאתיים חמישים אנשים מעם ישראל, באים לפני משה ואהרן ואומרים להם "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?" (ג).

הצעת משה הראשונה: מבחן המחתות (ד-יא)

פרקנו מכיל כמה מצוות שונות שהקשר ביניהם לא ברור מאליו. ראו במאמרו של הרב פרופ' יצחק ברנד ובמאמרו של ד"ר מוטי ספראי

מנחה ונסכים (א-טז)

"וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים... וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ" (במדבר כ"ג, א-ד)

את שבעת המזבחת - "שבעה מזבחות ערכתי" אין כתיב כאן, אלא "את שבעת המזבחות",

אמר לפניו: אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות, ואני ערכתי כנגד כולן.

"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח" (במדבר י"ב, א)

בימי הביניים הגיע לידי הראשונים ספר בשם 'דברי הימים של משה' המספר שבמנוסתו מפרעה הגיע משה לכוש לפני שהגיע למדין. רשב"ם קיבל ספר זה אך האבן עזרא טען שאין לסמוך עליו.