In his classic work – Sha’arei Teshuva (Gates of Repentance) – Rabbenu Yonah writes that repentance is: “one of the great gifts that God has granted His creations, by preparing them a method to climb out of the depths of their misdeeds and to escape the snare of their sinful actions, thus saving themselves from destruction and removing His anger from them.” He lays out and explains the sources for repentance, most of which can be found in Parashat Nitzavim, e.g., “…and you return to the LORD your God” (Devarim 30:2), or “Then the LORD your God will open up your heart and the hearts of your

על ידי שימוש במגנים מימי שלמה במהלך המרד, מנסה יהוידע להחיות את זכר שגשוגה של מלכות בית דוד ולאחל לנצר העולה למלוכה שישיב את הממלכה לימיה הטובים.

In Parashat Ki Tavo we find that the nation of Israel is instructed to erect an altar of stones after they have crossed the Jordan River. There are a number of detailed commandments involved in this, both geographically (Mount Eval), with regard to the type of stones (complete stones), and how it should be built (held together with plaster). One additional commandment that appears requires that when writing the words of the Torah, they should be “explained well.”

These additional words – “explained well” – demand explanation.

"וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו" (מלכים ב כ"ג, ל)

מי היו אותם גולים ראשונים הנקראים "החרש והמסגר"? האם היו בעלי מלאכה או שנשאו בתפקידים אחרים, ומדוע גורסים חכמים שהגלייתם הייתה חסד שעשה הקב"ה עם העם?

"בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמָלְכוֹ... וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו׃ וַיֵּלֶךְ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אָבִיו וַיַּעֲבֹד אֶת הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם׃ וַיַּעֲזֹב אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו וְלֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ ה'" (מלכים ב' כ"א, יט-כב)

אברבנאל:

"בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה׃ וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' לֵאמֹר" (מלכים ב כ', א-ב)

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמודים א-ב

"וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית סָחִישׁ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים וְאִכְלוּ פִרְיָם" (מלכים ב י"ט, כט)

וזה לך האות -
אמר לחזקיהו:
זה שאמרתי לך בנבואה הראשונה "ושמע שמועה ושב לארצו" (י"ט, ז) וכן עשה,
שהרי ראית ששלח מלאכיו ושב לארצו להלחם עם מלך כוש (שם, ט).
ובזה האות שנתאמת אצלך דברי תדע כי גם נבואה זאת תהיה אמת - 
לא יבא מלך אשור אל העיר הזאת שיכבוש אותה.

במה היה חזקיהו גדול יותר מדוד? מדוע כיתת את נחש הנחושת? ומדוע לא זכה להגן על בני דורו?

רבשקה מדבר אל העם בשפתם כדי לשכנעם ואפילו משתמש בטענה תיאולוגית על היותו שליח ה' אבל כאשר הוא מתחיל לגדף את ה' הוא מאבד את המערכה על לב העם.