"כִּי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאוּ וְעַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. הָרִאשֹׁנוֹת מֵאָז הִגַּדְתִּי וּמִפִּי יָצְאוּ וְאַשְׁמִיעֵם פִּתְאֹם עָשִׂיתִי וַתָּבֹאנָה.
מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה. וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם וּפִסְלִי וְנִסְכִּי צִוָּם" (ישעיהו מ"ח, ב-ה)

כי הנסים שיעשה ה' לצורך ישראל יהיו בשני פנים:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

העוונות משולים לענן החוצץ בין האדם לשמים, לה', והם יעלמו לגמרי, כשם שענן נעלם ואינו מותיר אחריו סימן.

תכלית הבריאה היא כבוד הקב"ה ומתן תהילה לשמו, ומעמדו של האדם הוא כעבד המשרת את קונו. הקב"ה במרכז העולם והאדם אמור לשמש אותו ולהכיר בו. 

עם גאולתם של ישראל ייסגר גם מעגל נדודיו של האדם הראשון ושל כלל המין האנושי, וזרעו של אדם הראשון עשוי לשוב אל מחוז החפץ הנכסף, אל גן העדן.

מי אלו האֶרְאֶלָּם שצועקים? למה הכוונה שנָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת? ומה עניינן של מִשְׂרְפוֹת שִׂיד? מילים וביטויים מהפרק

הרב אלקלעי, בנימין זאב הרצל ויוסף חיים ברנר - כמו ישעיהו בפרקנו. תיאורים מדהימים צופי פני עתיד כתבו הוגים ומנהיגים, שלא ראו עצמם נביאים.

את התגשמות נבואת "נחמו נחמו עמי", שבמשך דורות היתה נראית כחלום רחוק, ניתן לראות בדורנו. הגאולה היא ודאית ומוחלטת גם אם ברגע נתון לא ברור כיצד היא תתרחש.

"מִי נָתַן למשוסה [לִמְשִׁסָּה] יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלוֹא ה' זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ" (ישעיהו מ"ב, כד)