בימי חזקיהו זכות אבות תמה, אבל ישראל הם עם ה', ולכן ה' מגן עליהם. אך מדוע ה' שולח מלאך להכות את אשור ואינו מכה בהם בעצמו?
המילים, הביטויים והרעיונות שבהם משתמש רבשקה בנאומו, מעוררים את השאלה המתבקשת - האם הכיר רבשקה את ישעיהו? האם הקשיב לנבואותיו?
לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
כשם שהנביא הוכיח את חזקיהו על הבטחון במצרים, כך גם רבשקה מוכיח את ישראל על ההשענות על מצרים, ואף מוסיף שתזיק לישראל, מה שאכן קרה. האם רבשקה היה נביא? כמובן שלא. הוא השתמש בטיעונים נבואיים שהכיר מנביאי ישראל על מנת להחליש את יהודה.
שיר נבואי זה על פריחת המדבר לא נתקיים בעת העתיקה, אך נתקיים במלוא עוצמתו עם קום מדינת ישראל, כאשר דוד בן-גוריון הפך פרק זה לתכנית התיישבות בנגב.
לכאורה, הפרק מתאר פריצה של חוקי הטבע. אך גאולת ישראל מתקדמת במקביל להתקדמות העולם כולו. כך בתקופה המודרנית, בה מתרחשת גאולת ישראל, התפתחו אמצעים טכנולוגיים המאפשרים למדבר להפוך לפורח, וניתן לרפא עיוורים וחרשים.
שני תיאורים הפוכים של אחרית הימים מציג ישעיהו. באחד האור מתמעט (כ"ד, כג), ובשני, בפרקנו, האור מתרבה פי שבעה. האזינו לרב דוד מנחם שמציע פיתרון תלמודי, ומקשר את הדברים ליום הזיכרון, עם סיפור אישי.
מה עושים עם נֵבֶל יוֹצְרִים? כשהעם מבקש מהנביאים "דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת, חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת" מה הם רוצים בעצם? והאם כדאי לתת בְּלִיל חָמִיץ לאֲלָפִים? מילים וביטויים מהפרק
הקב"ה מתואר כבורא כל העולם וכמי שאין מי שישווה לו כלל. ואף על פי כן אין הוא מופיע כמלך עריץ שרק כבודו חשוב בעיניו אלא להיפך - הוא דואג לחלשים כרועה הרועה את צאנו ונותן ליעפים כח.
מאז ומתמיד ידעו שונאינו לטעון טיעוני שקר ושטנה על מנת לזרוע בנו פחד ולהכפיש אותנו לעיני כל העמים. הדרך הטובה להתמודדות היא להתעלם ולא להגיב או לחלופין להחזיר מלחמה שערה אך לא לנסות לתרץ ולהסביר.