"כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ" (ישעיהו מ"ד, ג)
כי אצק - כי כמו שאני יוצק מים על מקום צמא כן "אצק רוחי על זרעך", וכן אמר יואל: "אשפוך [את] רוחי על כל בשר" (יואל ג', א) וכל בשר אינו רוצה לומר אלא ישראל לבד כמו שאמר: "ונבאו בניכם ובנותיכם" (שם), וכן אצק עליהם ברכתי.
ובאמרו "על זרעך" ו"על צאצאיך" כי הנביא היה מתנבא כנגד דורו והיה מבטיח הישועה על בניהם שתבא הגאולה בימיהם.
והמשיל דבר המים לשני ענינים - לרוחי וברכתי.