| התנך

"וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה" (ישעיהו ל"ה, י)

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פ"ח ע"א

ישעיהו, בפרק מ"א, מתאר את עובדי האלילים, המחזקים זה את זה:

"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק.
וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת צֹרֵף מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת הוֹלֶם פָּעַם
אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט" (ו-ז)

וכפי שמפרש מצודת דוד:

איש את רעהו יעזורו - ועם כל זה, אף שראו פלאי האל, מכל מקום עזרו זה לזה לעשות הפסילים.
לאחיו - כל אחד אמר לאחיו חזק בעשיית הפסל...

בשיר הידוע שלפניכם, מילים אלה הוצאו מהקשרן ומשתמשים בהן במובן של שיתוף פעולה חיובי.

פסוקים רבים בספר ישעיהו הולחנו והפכו למושרים בפי כל.

לפניכם אחד השירים, שמילותיו לקוחות מהפרק שלפנינו:

"עַל הַר גָּבֹהַּ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן

הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם

הָרִימִי אַל תִּירָאִי

אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם" (ט)

בעוד שהחברה נטתה לשבח את עושי העוול ואילו את עושי הצדקה לזנוח מבלי להעריך את מעשיהם, באה הנבואה ומדגישה שהדבר היחיד שיכול להעמיד את המלכות לנצח הוא דווקא הצדקה והחסד.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת" (ישעיהו ל"ה, א)

יש הבדל בין מדבר וציה וערבה - המדבר אינו ראוי לזריעה מצד עצמו, והציה אינו ראוי לזריעה מצד חום השמש הבוער שם מלמעלה, והערבה היה ראוי מצד עצמו, אבל נשחת מסבת קוצים ודרדרים ומינים פראים הפוראים שם.

ויש הבדל בין שמחה ששון גיל - הששון הוא הפעולות החיצונות שיעשה להראות השמחה, כמו תוף וכנור ומחול וכדומה, והשמחה והגיל הם נפשיים; לבד שהשמחה היא השמחה התמידית הרצופה, והגיל הוא על דבר שנתחדש כמו מציאה או בשורה טובה.

את השיר 'חי חי הוא יודך' כתבה המשוררת זלדה בהשראת תפילתו של חזקיהו המופיעה בפרק שלפנינו.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

עמודים