כחלק מגאולת ישראל ייהפך המדבר להיות כעדן והערבה כגן ה'. בעקבות חטאינו נזנחה הארץ והפכה לשממה. בעת חזרתם של ישראל לארצם תחזור הארץ לפרוח כגן עדן.

"שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי ה' הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם. הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ" (ישעיהו נ"א, א-ב)

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סד עמוד א

אמר ר' יצחק: מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים.

"מנשה הרג את ישעיה" - כך מוסרים חז"ל. על העינויים וההשפלה שספג הנביא בטרם הוצאתו להורג אנחנו יכולים לשמוע בפרקנו.

פרק נ"ג מתאר את עבד ה' כאדם למוד סבל וחולי, "לא תואר לו ולא הדר... נבזה ולא חשבנוהו" (ב-ג). עבד ה' הוא חלק מכלל האומה, ולכן הוא שותף במשא חטאיהם ובסבלם.

נַחוּם נשא את חזון הנחמה על יהודה לקראת חורבן נינוֵה ונפילת אשור, ואילו ישעיהו נשא את אותן המילים על ציון וירושלים. שני מקרים של חזון גדול, שהתממש רק בחלקו.

ירושלים היא הלב של עם ישראל. כל עוד ירושלים עומדת על תלה, למרות שכל הערים האחרות חרבו, זה לא נחשב חורבן. חורבן ישראל קשור בחורבן ירושלים וגאולת ישראל קשורה בבניין ירושלים. בניין ירושלים הוא בניינה של האומה בארצה.

על ההבדלים והקרבה הרעיונית הבסיסית בין ישעיהו ותלמידיו לבין ירמיהו. 

הנביא אומר שרודפי הצדק הם מבקשי ה'. אין הפרדה בין בקשת הצדק החברתי לבקשת אלוקים ושני הדברים תלויים זה בזה. עם ישראל אמור לשאוף לתיקון העולם כולו ולא רק לתיקון לאומי פרטי.

"אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה" (ישעיהו נ"ג, ד)

"וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן,  וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה..." (יא)

פסוק זה, המתאר את שמחת קיבוץ הגלויות, הולך ומתגשם לנגד עינינו.

לחנים רבים ניתנו לפסוק זה. לפניכם אחד הלחנים.

לחן: ר' שלמה קרליבך   ביצוע: אהרן רזאל וילדי משפחת ויט