"עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ" (חבקוק ג', ו)
ויקרא רבה (מרגליות) פרשת שמיני פרשה יג ד"ה [ב] ר' שמעון
ר' שמעון בן יוחי פתח: "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים" וגו' (חבקוק ג', ו).
מדד הקב"ה בכל האומות ולא מצא אומה שהיא ראויה לקבל את התורה אלא ישראל.
ומדד הקב"ה בכל הדורות ולא מצא דור הראוי לקבל את התורה אלא דור המדבר.
לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
מדוע בקהילות אשכנז נהגו לומר במוסף של שבת את "תכנת שבת"? ואיך זה קשור לנבואת זכריה בפרקנו?
"וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת וְאָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ. וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמוֹעַ אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח ה' צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים, וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל מֵאֵת ה' צְבָאוֹת" (זכריה ז', יא-יב)
על זעקת השבר הנבואית הזאת, באה תשובה מפורסמת, שהפכה לאחד מעיקרי האמונה בעם ישראל
חבקוק מתעקש על טענתו בעניין הצלחת הכשדים, וכאן בפרקנו ה' עונה לו: התשובה שניתנת היא אוניברסלית, מתאימה לתופעות היסטוריות רבות, בכל הדורות - בתמונה הכוללת הנהגת ה' היא בצדק ובמשפט.
ישרי דרך המצפים לישועת ה' ולצדק משפטו, חלמו וקיוו שנפילת האימפריה האשורית תוליד עולם רגוע יותר ומתוקן יותר; אולם חזון "המשׂא", שהראה ה' לחבקוק חשף את עומק השבר.
חבקוק מעז לטעון כלפי ה' המאפשר לכשדים להחריב את הארץ, כאשר הם בעצמם אינם עושים זאת מצדיקות. חבקוק אינו מוכן לוותר ולקבל את האפשרות של "צדיק ורע לו" מהבחינה הלאומית.
עמודים
