Perhaps the most well-known Amalekite is Haman from the Purim story in Megillat Esther.

Haman is described as the Agagite – which is understood as being a descendant of Agag, the evil king of Amalek during the time of King Shaul.

Haman rises to power in Ahashverosh’s court by promising to pay the Persian king a handsome amount of money.

Incensed by Mordechai’s refusal to bow down to him, Haman plans to wreak revenge on Mordechai and Mordechai’s nation by orchestrating a royal decree to annihilate the Jewish People.

התפילה העיקרית של האדם צריכה להיות על הישגים רוחניים, כפי שאומר דוד "שיויתי ה' לנגדי תמיד" (ח), אולם לשם כך יש צורך גם בשובע גשמי: "אף בשרי ישכון לבטח..." (ט).

I Samuel 15-16

Once Shaul has been established as king, the prophet Shmuel tells him that God commands him to wage a decisive war against Amalek, and that he is not to spare anyone or anything.

Shaul spares the women, children, flocks of sheep, and the Amalekite king – seemingly taking spoils and thereby blurring the true purpose of the war, as well as (perhaps) leading the Amalekite king to believe he has not been truly defeated.

מה פשר הביטוי "וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'" (ג)? דומה שניתן להציע שלושה פירושים בנדון, ושלושתם רלוונטיים מאין כמותם מאז ועד היום.

כאשר האדם ניגש אל החיים בענווה, מתוך תחושה שהוא נבזה אל מול המציאות האלוקית, ומתוך הבנה שבאמת לא מגיע לו דבר, הוא מבין את הצורך לכבד את יראי ה', את הערכים הרוחניים שבעולם. ודבר זה הוא שמביא אותו למידות הטובות.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

קולמוסים רבים נשתברו על כותרת מוזרה זו של מזמורנו "לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן" (א), אך דומה שהשם המשותף "עֲלָמוֹת" - גם לכלי שיר וגם לבנות הנעורים, אומר דרשני.

שתי גישות למידת הביטחון. הראשונה עניינה אמונה מלאה שהקב"ה ניצב לימין האדם ויעזור לו בכל עת, ואילו השניה עניינה ההבנה שאפילו אם יהיה רע נישאר תלויים בקב"ה ודבקים בו.

חיי הפרט יסתיימו לבטח, וישנם גם עמים ותרבויות אשר עלולים להיעלם או להיטמע, ובכל זאת, איננו מוכנים לוותר על חיבור כלשהו לחיי נצח.