"אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ" (תהילים ט', ב)

"אודה ה'", רצה לומר הודאתי על העבר תהיה "בכל לבי", כי כבר באר בחובת הלבבות (שער העבודה) שהטעם אשר יקשה להאדם להודות לה' חסדו הוא מפני שבעת שבא להודות על העבר דברי פיו דברי מודה וכונתו כונת מבקש, שבלבו יכוין לבקש שיוסיף ה' להיטיב עמו בעתיד, ואם כן אין הודאתו שלמה, כי בלבו מדמה שהטובות שקבל לא יספיקו עדיין ורוצה שיוסיף לו עליהם, אבל אנכי אודה בכל לבי ולא יעלה בלבי כוונת מבקש.

"מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב ה' שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" (תהילים י"ד, ז)

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת קדושים פרשה כד

אמר ר' לוי: כל טובות וברכות ונחמות שהקב"ה עתיד ליתן לישראל אינן אלא מציון:

ישועות מציון - "מי יתן מציון ישועת ישראל" (תהילים י"ד, ז) 

עוז מציון - "מטה עזך ישלח ה' מציון" (תהילים ק"י, ב)

ברכה מציון - "ברוך ה' מציון" (תהילים קל"ה, כא)

"ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ, עֵינָיו יֶחֱזוּ, עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם" (תהילים י"א, ד)

שמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה ב ד"ה ב, ב ומשה 

"ה' בהיכל קדשו, ה' בשמים כסאו" -

אמר רב שמואל בר נחמן: משחרב בית המקדש נסתלקה שכינה לשמים, שנאמר: "ה' בשמים הכין כסאו" (תהילים ק"ג, יט).

בדרך כלל אין דוד מנהל דיאלוג עם אויביו, אך בפרק זה, לצד תפילתו אל ה', פונה הוא במישרין לרודפיו ומוצא לנכון להשיא להם עצה סתומה: "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ. אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה" (ה). מה פשר עצתו?

11, 6 או שלוש? כי במו עיני ראיתי בית בירושלים ניצב על עמוד יסוד אחד

מזמור ט"ו עוסק במידותיו של האדם שראוי לבוא בבית ה'. בשיעור נעקוב אחר המידות המאפיינות אדם זה. עוד נראה כי המעגל הראשון של המזמורים (ג'- י"ד), מתמודד עם מציאות הרשע, ומזמור ט"ו, שפותח את המעגל השני, עוסק בתיקון הרשע. לבסוף נעמוד על הקשר בין מזמורנו למזמור כ"ד החותם את המעגל השני ונבאר את התהליך שמתחולל לאורך המעגל לאור הקשר הזה.

מה נדרש מהאדם בכדי להגיע להישארות הנפש, לעולם הבא? מזמור ט"ו מבהיר שהמוסריות היא המביאה את האדם לדבקות בה' ולהישארות הנפש.

כיצד הביטוי 'נָבָל' קיבל משמעות של רָשָע?