רק מי שמנקה עצמו מבית, זכאי בסופו של דבר לנקות את הארץ ולכלות את אויביו עד תום – גם מחוץ

מתוך תחושת ייאוש וחרדה פונה דוד אל ה' בתפילה ואומר "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי" (ב). התחושה הקשה אותה הוא חש היא שהופכת את תפילתו לבעלת משמעות.

איך ניתן להבין את מבנה המזמור שלפנינו? ומה פשר המילים התמוהות "סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם" (ט)? 

מברכת ה' יכול האדם להתמלא בעוצמת רצון אדירה אשר תעטר אותו סביב ותגן עליו כצינה מפני כל הקמים עליו. כזה היה רצונו של דוד במלחמתו בגולית ועל כן לא נצרך לצינה ומגן כלל.

מה פשר הביטוי "מנת כוסם" (ו) המופיע במזמור ביחס לרשעים? הכוס היא הכלי של הרשעים ולעולם הכלי הוא זה שקובע מעצם מהותו מה נכנס לתוכו. אצל הרשעים כל דבר שמגיע לפתחם הופך להיות רֶשַׁע, ומתוך כך הרשעים בעצם חייהם קבעו את עונשם. אותן עוצמות שמצויות אצל הצדיקים, אצל הרשעים מתורגמות לאש וגופרית.

כיצד נכון לחלק את המזמור שלפנינו? מיהם הדוברים בו? מיהו הצדיק עליו תמהים "צדיק מה פעל?" (ג)? ומהי תגובתו של המשורר לכך?

בעולם החי יש תחכומים רבים, האריה למשל עושה את דבריו בחכמה גדולה, ועל כן אל לו לאדם לחשוב שהחכמה היא מותר האדם מן הבהמה. גם כשהאדם מתחכם ומתחבל תחבולות הוא עדיין מחובר למציאות החייתית שבו. מי שרוצה להתרומם מעבר לצד החייתי שבו צריך לעבוד על מידותיו, תכונותיו ועל הצד הבהמי שבו, להתגבר עליו ולכוון אותו לעבודת ה'.

"אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ" (תהילים ט', ב)

"אודה ה'", רצה לומר הודאתי על העבר תהיה "בכל לבי", כי כבר באר בחובת הלבבות (שער העבודה) שהטעם אשר יקשה להאדם להודות לה' חסדו הוא מפני שבעת שבא להודות על העבר דברי פיו דברי מודה וכונתו כונת מבקש, שבלבו יכוין לבקש שיוסיף ה' להיטיב עמו בעתיד, ואם כן אין הודאתו שלמה, כי בלבו מדמה שהטובות שקבל לא יספיקו עדיין ורוצה שיוסיף לו עליהם, אבל אנכי אודה בכל לבי ולא יעלה בלבי כוונת מבקש.

"מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב ה' שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" (תהילים י"ד, ז)

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת קדושים פרשה כד

אמר ר' לוי: כל טובות וברכות ונחמות שהקב"ה עתיד ליתן לישראל אינן אלא מציון:

ישועות מציון - "מי יתן מציון ישועת ישראל" (תהילים י"ד, ז) 

עוז מציון - "מטה עזך ישלח ה' מציון" (תהילים ק"י, ב)

ברכה מציון - "ברוך ה' מציון" (תהילים קל"ה, כא)

"ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ, עֵינָיו יֶחֱזוּ, עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם" (תהילים י"א, ד)

שמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה ב ד"ה ב, ב ומשה 

"ה' בהיכל קדשו, ה' בשמים כסאו" -

אמר רב שמואל בר נחמן: משחרב בית המקדש נסתלקה שכינה לשמים, שנאמר: "ה' בשמים הכין כסאו" (תהילים ק"ג, יט).