מה שקובע את היציבות בארץ, שהמציאות בעולם תהיה שלמה ונכונה, אלו עניינים שבין אדם לחברו בשלושת רבדיהם הקשורים זה בזה: מעשה, מחשבה ודיבור.

הידיעה שהקב"ה הוא שמנהיג את האדם והכל ממנו נותנת לאדם כוחות להתמודד גם בתקופות הקשות "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע, כי אתה עמדי" (ד). ועל דרך הדרש, כשהאדם הולך במקומות מפוקפקים, בגיא צלמוות, אז זה "רע כי אתה עמדי", רע בגלל שה' נמצא בקירבו והולך חלילה איתו.

האם לפנינו מזמור אחד או שני מזמורים נפרדים? כיצד ניתן להסביר את הפער שבין חלקי המזמור השונים? ומדוע המזמור בנוי בצורה הפוכה?

מהי דמותו של המלך האידאלי כפי שהיא מצטיירת במזמור שלפנינו? ומה פשר בקשותיו ותאוותיו הרבות הניתנות לו על ידי האל?

מדוע ה' צריך להושיע את המשורר? המזמור שלפנינו מציג שתי תשובות שמחלקות את המזמור לשני חלקים מסורגים.

מהו המבנה המיוחד של מזמור כ"ו? ומהי משמעותו הרעיונית?

במזמור ג מצאנו התאמה מופלאה בין הכותרת על הבריחה מאבשלום, לבין פסוקי המזמור, אחד לאחד, אבל איזו חנוכת בית יש במזמורנו?

מזמור ל' כולו שיר תודה לה' ובו מודה המשורר לה' על הצלתו מהאויבים. בשיעור נעסוק בקשרים הלשוניים הפנימיים שבמזמור המעצבים את אופיו. עוד נבאר את כותרת המזמור: "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (א) לאור הקשרו של המזמור ועל פי פירוש המלבי"ם. לבסוף נעמוד על הקשרים השונים שקיימים בין המזמור שלנו למזמורים הקודמים לו.

כאשר האדם חונך את ביתו הפרטי הוא מרגיש שקנה לעצמו מקום ויציבות בעולם, וזה מה שיתן לו מחסה מפני כל מה שקורה מסביב. מזמור ל' בא ומלמדנו שהשעה הזו בה האדם אומר לעצמו "ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם" (ז) זו השעה המסוכנת ביותר בחייו של האדם. חנוכת הבית היא המאורע שלכבודו תיקנו את המזמור.

מזמור כ"ט בנוי כעין מזמור בתוך מזמור, חבל שההלחנה הרווחת איננה מתחשבת בפער העצום הזה בין שניהם.