במזמור כ"ט שומעים את קול ה' שמזמין את האדם לתפילה. התפילה מתחילה דווקא מיוזמתו של ה' הפונה אלינו, ומתוך כך יש לנו מה להשיב, ולהשתמש בשם ה', המופיע במזמור זה 18 פעמים, כמספר הברכות בתפילת העמידה.

על ארבעת מזמורי "לדוד", והמעבר מישועת המתפלל לישועת ישראל

מזמור כ"ח מתאר את תפילתו של המשורר להצלתו מהרשעים ואת הודאתו על הצלתו. בשיעור נבאר את משמעות המזמור לאור מבנהו ולאור הקשרים הלשוניים הפנימיים שבתוכו. עוד נבאר את המזמור לאור הקשרים הלשוניים עם המזמורים הקודמים ונראה כיצד ביטחונו של המשורר בה' מגיע לשיאו במזמור זה. לבסוף נראה כי המזמור מתקשר לכתוב בספר איכה וכך חיי דוד המתוארים בתהילים נקשרים בגורל עם ישראל המתואר באיכה.

כאשר האדם מתפלל כיחיד הוא עומד לפני ה' כעני ורש, אך כאשר הוא בא כחלק מהציבור, מהכלל, יש לתפילתו עוצמה מיוחדת.

זה המזמור ההולם ביותר את חיי דוד המוכרים לנו מספר שמואל, חיים של מלחמות עם צוררים ואויבים מכל עבר, בציפייה מתמדת לישיבת קבע בבית ה'

מזמור כ"ז מתאר את ביטחונו של דוד בה' המוביל לרצונו לשבת בבית ה' ולבקשתו להינצל מאויביו. בשיעור נבאר את הסתירה שבין שני חלקי המזמור כאשר בחלק הראשון המשורר מביע את ביטחונו בה' ואילו בחלק השני הוא מתחנן להצלתו מתוך תחושה של הסתר פנים. עוד נבאר את הקשרים שבין מזמורנו למזמורים הקודמים ונראה כיצד הם מלמדים על התקדמות והתפתחות.

לדוד היה ספק אם יזכה בחיי העולם הבא, ולמרות זאת הוא שמח שהוא חי בעולם שיש לו אחרית טובה. גורלו האישי של דוד עומד בצד לעומת גורל העולם הממלא אותו שמחה.

כיצד מצהיר על עצמו דוד המלך כי "בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי", בעוד אנו יודעים שהביא עצמו לידי ניסיון וכשל?

במזמור כ"ו מתאר המשורר כי הוא חף מכל פשע והוא מבקש להודות לה' בבית המקדש. בשיעור נבאר את משמעות המזמור ומבנהו ונעמוד על הקשרים הלשוניים הפנימיים שבתוכו. עוד נעסוק בקשרים שבין המזמור למזמורים כ"ד-כ"ה הסמוכים לו.

יש לנו זכות גדולה - היכולת להתפלל לה' בכל עת, והידיעה שתמיד יש אוזן קשבת. את הזכות הזו מתאר דוד במזמור שלפנינו.