"אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי 
ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי 
ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר" (ב-ד) 

לחן: ראובן סירוטקין   ביצוע: שולי נתן 

גם אם בית המקדש הוא מכל ישראל ולשם כל ישראל, מותיר הוא עדיין מקום וחשיבות לתפילת היחיד.

יש מי שחילק את המזמור למזמורים שונים. מדוע יש לראות בכל זאת את המזמור כאחיד לחלוטין? נעיין בשאלה זו ובעניינים נוספים העולים מהמזמור.

מזמור כ"ד קורא אל האדם: פתח את שערי לבך, תן למלך העולם להיכנס ללבך ולהיות נוכח בעולמך.

הברית בין ה' לישראל חלה על הציבור כולו. המלך, מייצג את העם כולו, ולכן מעשיו משפיעים ישירות על השגחת ה' עליו ועל העם כולו.

החלק הראשון במזמור שלפנינו עוסק בברכת ה' למלך הבוטח בה' והחלק השני עוסק בהכרעת אויבי המלך. איזה מסר ניתן ללמוד מעיון בשני חלקי המזמור?

מהו הרקע למזמור שלפנינו? את מי מנסה המשורר לשכנע בישועת ה'? וכיצד?

התבוננות בפלאי הבריאה מעוררת את האדם לאהבת ה' ויראתו. אך יתרונה של התורה על פלאי הבריאה - בכך שהיא מדריכה ומלמדת את האדם מה עליו לעשות בעולמו. התורה מורה לאדם את דרכו ב"גן המבוכה" של העולם ובכך עולה היא על שאר הברואים - שלא נשמע קולם.

מדוע יש לקרוא את מזמור כ"ד באחידות על אף הקושיות שהוצגו על ידי החוקרים?

מזמור כ"ד עוסק במידותיו של האדם העולה למקדש ובהופעתו של ה' במקדש. בשיעור נעסוק במבנהו של המזמור המחבר בין עליית האדם למקדש בחלקו הראשון לבין ירידת השכינה למקדש בחלקו השני. בהמשך נעסוק בקשר בין המזמור לברכת כהנים. עוד נראה כי במזמור יש תיקון לתהליכים שמתחוללים במזמורים הקודמים, והוא מהווה חתימה למעגל השני של המזמורים (ט"ו-כ"ד) עם השלמת תהליך התיקון והתגלות ה'.