במזמור שלפנינו אומר המשורר: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי" (ו). מילים אלו משמשות גם כחלק מהפיוט הידוע: "אדון עולם". 

"לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, בְּךָ ה' חָסִיתִי אַל-אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי" (תהילים ל"א, א-ב)

זהו שאמר הכתוב "מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו" (ישעיה נ', י),

בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ואומרים לפני הקדוש ברוך הוא: גאל אותנו

והוא אומר להם: ויש צדיקים ביניכם? ויש יראי שמים ביניכם?

המזמור מתאר את יחסי ה' והמשורר באמצעות שני דימויים שונים - רועה וצאן, ואורח ומארח שמבטאים יחסים שונים בין האדם ויוצרו.

"אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי 
ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי 
ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר" (ב-ד) 

לחן: ראובן סירוטקין   ביצוע: שולי נתן 

גם אם בית המקדש הוא מכל ישראל ולשם כל ישראל, מותיר הוא עדיין מקום וחשיבות לתפילת היחיד.

יש מי שחילק את המזמור למזמורים שונים. מדוע יש לראות בכל זאת את המזמור כאחיד לחלוטין? נעיין בשאלה זו ובעניינים נוספים העולים מהמזמור.

מזמור כ"ד קורא אל האדם: פתח את שערי לבך, תן למלך העולם להיכנס ללבך ולהיות נוכח בעולמך.

הברית בין ה' לישראל חלה על הציבור כולו. המלך, מייצג את העם כולו, ולכן מעשיו משפיעים ישירות על השגחת ה' עליו ועל העם כולו.

החלק הראשון במזמור שלפנינו עוסק בברכת ה' למלך הבוטח בה' והחלק השני עוסק בהכרעת אויבי המלך. איזה מסר ניתן ללמוד מעיון בשני חלקי המזמור?