מזמור קי"ב מדבר על תכונותיו של האיש הצדיק הדבק בה' והולך בדרכיו. אנו נדרשים לדבוק במידותיו של הקב"ה כדי ליצור עולם מתוקן יותר.

מדוע סדר המזמור כאן ובמזמורים נוספים אחרים הוא לפי סדר האלף בית? מה עניינו של הסידור הזה?

כיצד פתרו חז"ל את השאלה המטרידה של המזמור - מי ישב לימין מי וכיצד?

דוד מבקש מהקב"ה שיעזור ויסייע לו נגד העמים שמעוניינים להילחם בעם ישראל. כמו כן הוא מבקש שעם ישראל יזכה לישועה ולהדרכה.

מזמורים רבים שגורים על פה ומוכרים כלשון התפילות, אך יש גם מזמורים קשים לעיכול - רס"ג לא היה אומר מזמור פ"ט (כפי שהעיד ראב"ע בפירושו שם) בגלל מה שנראה כטענות חריפות על הפרת ברית ה' עם דוד.

מנהיגים, נביאים ומלכים מוצאים את עצמם פעמים רבות מול ציבור שלוחם בהם. כך ירמיהו וכך גם דוד. במזמור שלפנינו יוצא דוד כנגד כל אותם אלו שהשיבו לו רעה תחת טובה, ומשתמש לשם כך בלשון קשה וחריפה מאוד. התנ"ך לא מצנזר. הוא נותן להגיגי הלב הכואבים והסוערים של האדם לבוא לידי ביטוי.

קריאה חוזרת במזמורי נ"ז וס' מוכיחה, שהמצבים הנוראים שדוד ואנשיו נקלעו אליהם, כמעט נעלמו במזמור ק"ח.

דוד המלך מתפלל לה' שיממש את ההבטחות האלוקיות שניתנו לו. דוד יודע שההבטחה האלוקית היא שרירה וקיימת אך הוא מבין שהמפתח למימושה הוא התפילה.

מזמור קי"א עוסק בחלקו הראשון במעשי ה' בבריאה ובהשגחתו על בריותיו ובחלקו השני ב'מעשיו' בתורה ובפעילותו בקורות עם ישראל, אך מהי הזיקה המהותית הקיימת בין התחומים ומה היחס בין שתי המחציות של המזמור?

"תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה" (תהילים ק"ט, ד)

ילקוט שמעוני תהלים פרק קט, סימן תתסח

אמר הקב"ה: אלולא ישראל לא היתה הברכה בעולם, שנאמר: "יצו ה' אתך את הברכה" (דברים כ"ח, ח),

ואלולא ישראל לא היו מאורות זורחים, שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וגו'" (ירמיהו ל"ג, כה),