מזמור ק"ח מהווה בעצם שילוב של שני מזמורים שכבר פגשנו בעבר. מה המסר שבא ללמד אותנו השילוב בין המזמורים?

פרק קי"ט בתהילים עוסק כולו ביחסו של האדם לתורה. עם פתיחתו של הפרק אנו פוגשים בשתי גישות יסוד הקיימות בעמנו לתורה ולמצוותיה – דרך הקבלה התמימה ודרך הדרישה והחקירה.

עם הגיעם של עולי הרגלים לירושלים פותחים היו באמירת שירי תהילה לאלוקים. הד להמנונות אלו אנו שומעים במזמור קי"ח.

"כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא" (תהילים קט"ז, יג)

ילקוט שמעוני, תהלים פרק קטז, סימן תתעד

פרק ק"ז אמנם פותח את הספר החמישי, אך הוא ממשיך את הרעיון של פרק ק"ו. נעמוד על הקשר המהותי שבין שני הפרקים ועל השינוי המשמעותי שמתחולל במהלכם.

"מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (תהילים קי"ג, ז)