המזמור מתאר את 'השיר החדש' ששרים לה' חסידיו. בשיעור נבין מיהם החסידים, על מה הם שרים ומתי, ומהו החידוש שבשיר שלהם. 

האם הפך סיפור המעגל של שאול לניסיון מתוחכם ללכוד את דוד בהמשך, על ידי יצירת מעגל דומה, עם "פח... וחבלים... רשׁת... מקשׁים", מתוך מחשבה שדוד שוב יתפתה להתגנב בלילה?

אף על פי שיש בחירה חופשית בעולם והרשעים יכולים לפעול בו, מגלה לנו דוד כי לרשע יש גבול עד כמה הוא יכול להרשיע, כך שהרשעה לא תנצח את העולם. יתן שיש כאן רמז גם לגרמניה.

המחיר של החילוּן הוא האשליה והרמייה העצמית, כאילו יש במציאות 'חופש' ממי שיצר אותנו בתוך כל הסובב אותנו - אבל המחיר של ההתמכרות הדתית הוא השנאה, במיוחד לכל שונאי ה' הפוחדים ובורחים ממנו.

מזמור קל"ט מתאר השגחה מאוד קרובה של הקב"ה. מתחילת המזמור עולה התחושה כי השגחה זו "חונקת" אך המשך המזמור מגלה כי השגחה זו נפלאה ואוהבת. מה פשר המהפך? ומה הביא את המשורר לסיים בבקשה "ונחני בדרך עולם" (כד)?

במזמור קל"ט מתאר המשורר את השגחת ה' עליו, אך השגחה זו לוחצת עליו עד כדי כך שהוא מבקש דרך לברוח ממנה. במהלך המזמור עובר המשורר תהליך במהלכו משתנה תחושתו זו לגמרי.

למזמורים האישיים כל כך בסדרת "לְדָוִד" האחרונה (קל"ח-קמ"ה) ייתכן פירוש אחר. בדומה לחלק האחרון של ספר מִשלֵי.

הגדלות האלוקית איננה בניתוקו של הבורא מן העולם אלא דווקא ביכולתו להשגיח על הפרטים הקטנים ביותר. מתוך כך יש שיתוף פעולה בין האדם לה' - האדם פועל וה' מסייע בעדו ואף מעבר לכך.

המשורר מדמה את תפילתו לקטורת, שהיא החלק העדין ביותר של עבודת האלוקים במקדש. היא המייחדת את הכוהנים, היא המכלה את אלה שאינם ראויים, והיא גם המצילה את הראויים להינצל. 

במזמור קל"ח דוד מודה לה' על הצלתו "בקרב צרה" והוא תפילה שכל מלכי ארץ ישירו לה'.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.