"יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר" (תהילים קמ"א, י)

"יפלו במכמריו רשעים" - והם בעצמם יפלו במכמור שהכינו לי. רצה לומר איני מבקש שיוקשו בהמוקש דהיינו שימותו, רק שיפלו בהמכמר לבד ששם יעצרו כולם יחד, עד אנכי אעבר ואז יצאו מן המכמור בלי פגע, כי איני מבקש רעתם רק שלא יוכלו לנגוע בי לרעה, וכן היה שנתעכבו על ידי מלחמת פלשתים עד שניצול דוד ואנשיו.

Narrative tells us how we should live, while the law tells us how we must live. If parshat Ki-Teze is the parsha of the law par excellence, it is parshat Vayetze –bearing a similar name – that is the great narrative of the Jewish people.

The Torah details the formula for the “tithing confession.” The end of this declaration contains the petition to God, worded: “Look forth from Thy holy habitation, from heaven, and bless Thy people Israel…” (Deut. 26, 15; JPS 1917). The simple meaning of the verse, that God’s dwelling-place is in the Heavens, fits well with other verses in Tanakh which have the same assumption or suggestion. God says “I will descend and see” - which sounds as if God is literally descending from on high in order to visit the earth below.

מהפסוק "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר כִּי רָאוּ כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד" (יג) המתאר את מעשיהם של רעי איוב שבאו לנחמו לומד הרמב"ם שתי הלכות יסודיות בניחום אבלים.

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טו עמוד א

אמר רבי לוי בר לחמא: איוב בימי משה היה...

רבא אמר: איוב בימי מרגלים היה...

יתיב [=ישב] ההוא מרבנן קמיה [=לפני] רבי שמואל בר נחמני, ויתיב וקאמר [=וישב ואמר]: איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה.

בתחושה של כמעט אובדן, נשמעת זעקתו האישית של דוד המלך במלוא עוצמתה.

לנגד עינינו אנו רואים איך ארגוני טרור קיצוניים גוררים מדינות שלמות למלחמות שלא חלמו עליהן ולא רצו בהן, וברור שאין מלחמות סטריליות.

דוד נמצא במצוקה וזקוק לישועה מיידית. בשעה כזו, אין זמן לרצות את מידת הדין כסדר הראוי, ולכן דוד מבקש שתפילתו תהיה כמו קטורת, המסוגלת להושיע מיידית.

No matter how wrong we may think others to be, the rule of law must be respected. 

When was the last time you asked yourself, what would G-d say about our actions?