הפסוק "עד לא עשה ארץ וחוצות" (כו) המופיע בפרקנו הוא חלק מהפיוט "בטרם שחקים וארקים נמתחו" הנאמר בעדות שונות במסגרת אמירת הסליחות ובתפילות הימים הנוראים.

מה בין הקובץ הראשון של פרקי משלי לקובץ השני?

שתי נשים שונות זו מזו עומדות במרכזו של פרקנו. מדוע בוחר הכתוב להקביל בין שתי הנשים? ומדוע מזמינה כל אחת מהן את הפתיים?

מה קדם למה - החוכמה או הבריאה, האם תיתכן סתירה בין האמונה בבורא עולם למדע?

מי היא האישה הרעה? זה תלוי, דור-דור ומאבקיו

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז" (שיר השירים ח', ט)

תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמוד ב

ריש לקיש הוי סחי בירדנא [=היה שוחה בנהר הירדן],

אתא [=בא] רבה בר בר חנה [שהיה מבבל] יהב ליה ידא [=ורצה להושיט לו יד]

אמר ליה [=אמר לו ריש לקיש]: אלהא סנינא לכו [=אלוקים שונא אתכם (הבבלים)], 

"הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ" (שיר השירים ז', יד)

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף כא עמוד ב

"חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך" (שיר השירים ז', יד) - 

אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הרבה גזירות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי - וקיימתים.

"שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים" (שיר השירים ד', יג)

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה א ד"ה ויוגד למלך

"ויהפך לבב פרעה [ועבדיו... ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו]" (שמות י"ד, ה) - 

אמרו [המצרים]: לא בשבילן היתה הטובה באה עלינו? 

"אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי" (משלי ח', לד)

"אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום", מצייר את החכמה שהיא יושבת סגורה בהיכלה, כבודה בת מלך פנימה, לא תתראה לאיש והדלתות סגורות, והמבקש אותה צריך לשקוד בשקידה רבה על דלתות הסגורות, "לשמור מזוזות פתחי", לשמור את העת שיפתח הפתח שאז ימצא החכמה בעת תתראה דרך הפתח.