מהלכים פוליטיים מבריקים, תבונה אנושית וכושר שיפוט. אך מה שלמה לא צָפָה ולא הבין?

לאורך ספר משלי כולו פונה האב אל הבן בדברי עצה וחכמה. האב דואג לבנו ומניח לפניו הדרכות לחיים טובים, הכול כדי שהבן לא יפול לבורות מיותרים.

Rambam’s (Maimonides’) definition of the mitzva of teshuva is a step-by-step process that has a clear starting point and endpoint. A person “dusts himself off” from his sin and ends his wrong behavior. He arrives at a decision not to go back to his old ways, and he regrets that he had sinned. At the end of the process, he confesses his sin (Mishneh Torah, Hilkhot Teshuva 2b).

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות ודגשים לעיון והעמקה בפרק:

"כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים" (יא) - 

בפסוק זה החכמה פונה אל הפתי ומדגישה את מעלתה: רק בעזרת החכמה יתווספו לאדם ימים ושנים של חיים טובים.

בתפילת מוסף של ראש השנה אנו משתמשים בפסוק זה כתפילה לכתיבה בספר החיים כלומר: בקשת אריכות ימים, וחיים טובים.

"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ..." (משלי ל"א, י) 

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חיי שרה סימן ד

זה שאמר הכתוב: "אשת חיל עטרת בעלה" (משלי י"ב, ד) זה אברהם שהיה מקונן על שרה. מה כתיב למעלה מן הענין? "ותמת שרה וגו'" (בראשית כ"ג, ב) התחיל אברהם לבכות עליה ולומר: "אשת חיל מי ימצא" (משלי ל"א, י).

כאשר האדם נשען על בינתו הוא תמיד נתון בספקות והללו מכרסמים ופוגעים בו. הבטחון בה' מביא לבריאות הגוף, כפשוטו.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו הסברים והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּו" (משלי ל', ה)

שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ב סימן ג

"כל אמרת אלוה צרופה" - אין הקדוש ברוך הוא נותן גדולה לאדם עד שבודקהו בדבר קטן ואחר כך מעלהו לגדולה. 

הרי לך שני גדולי עולם שבדקן הקדוש ברוך הוא בדבר קטן ונמצאו נאמנים והעלן לגדולה: 

"כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ" (משלי כ"ו, יא) 

תוספתא מסכת יומא (כפורים) (ליברמן) פרק ד

דברים שהתודה עליהן ביום הכפורים שעבר אין צריך להתודות עליהן ליום הכפורים הבא אלא אם כן עבר עליהן. עבר עליהן צריך שיתודה עליהן.

לא עבר עליהן והתודה עליהן על זה נאמר: "ככלב שב על קיאו" (משלי כ"ו, יא).