ספר משלי מגנה את הליצנות, שהיא צחוק של לעג וזלזול, ופוגעת בלמידה ובזיכרון.

כאשר יש מציאות של דין בין אנשים נדרש מהאדם הרוצה לשנות מציאות זו להסיר את הקליפות - להתרפס, להתפייס ולהתרכך.

פרק ו' במשלי מלמד אותנו שכדאי לפתור סכסוכים במהירות, לפני שיהפכו למורכבים ובלתי פתירים. כל יום שעובר מרחיק את ההזמנות לתקן.

בפרקנו נאמר "לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ" (ח) אך מה בין אמירה זו לבין "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ" (ירמיהו ט', כב)?

בשיעור נשווה בין הצדיקים לרשעים ונראה כיצד הדרך בה בוחר האדם ללכת משפיעה על חייו ועל גורלו.

העצה "וצדקה תציל ממוות" (ד) איננה שייכת רק לספרות החכמה. הנביא ישעיהו, למשל, מדבר גם הוא על אותו הרעיון, גם אם בהקשר מעט שונה.

אדם המביא עצמו לידי סכנה, יכול לגרום לעצמו למוות שאיננו לפי משפט ה'.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה:

הפיתוי נעשה בשקט ובערמה, לעומת זאת החכמה, התורה והאמת לא מסתירים את עצמם אלא גלויים לעין כל וזמינים לכל אדם. לאדם נותר רק לבחור.