"שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ" (משלי ז', ב)
... ואל תאמר בלבבך: אחרי לומדי בעצם מעשה המצות עד אדענו, מה בצע כי אקבע עסק למוד ושומרו בל אשכח דבר? ודי לי פעם אחת בשנה אחזור תלמודי. כי הלא תורתי טובה לך כאישון עיניך.
והוא כי כאשר החי אשר בעיניו איננו רואה, חייו אינן חיים באמת, כי כשול יכשל בכל יום כהולך במחשכים, מה שאין כן לאשר אישון עינו יאיר לו, כן היא תורתי.