צעדים ראשונים

 

עם ישראל צועד את צעדיו הראשונים כעם על אדמתו. ברית המילה, הפסח והמפגש עם המלאך מהווים הקדמה לכיבושה הפלאי של העיר הראשונה בארץ ישראל. 

א. בפרק מתוארים ארבעה נושאים (לפי החלוקה הבאה: ה׳, א; ה׳, ב-ח; ה׳, ט-יב; ה׳, יג-טו).
להבנת הקשר בין ירושת הארץ וברית מילה עיינו בבראשית י"ז, א-יד.
להבנת הקשר בין ברית המילה ופסח עיינו בשמות י"ב, מח.

ב. ישנם קווי דמיון בין סיפור יהושע ומלאך ה׳ ובין סיפור משה והסנה הבוער באש המופיע בשמות ג׳, א-ה (להלן הציטוט). מהי תרומתה של ההשואה להבנת חילופי ההנהגה בעם?
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱ-לֹהִים חֹרֵבָה. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת-אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה. וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱ-לֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר אַל-תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל-נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא." 


למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"

Volver al capítulo

חוצים את הירדן

 

בפרקים אלו מתואר האירוע המכונן של חציית הירדן והכניסה לארץ. התיאור מזכיר כמובן את קריעת ים סוף אך גם את יציאת מצרים וברית סיני. קודמות לו הוראות והכנות מדוקדקות. ננסה לעמוד על ההקשר הרחב של מעמד חציית הירדן ומשמעותו לדור הנכנסים לארץ ולדורות.

פרק ג'

א. "בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם" (ג׳, י). ארון ה׳ מוזכר בפרק עשר פעמים. בדקו מה הם הכינויים השונים שלו? מה מבטא כל כינוי?

ב. בחציית הירדן המתוארת בפרקנו מודגש המרחק שבין הארון למחנה ישראל. מדוע דווקא באירוע זה יש צורך בזהירות יתר ביחס לקרבה לארון ה׳?
לבירור סוגיית הקושי בשמירת מרחק מהקודש עיינו: ויקרא ט׳, א; י׳, א-ז; שמואל ב ו', א-יד.

ג. מה ניתן ללמוד מפסוק ט"ו על אמונתם של ישראל בקב"ה? השוו לשמות י"ד, ח-יג.

פרק ד'

א. בדקו את מספר הפעמים שבהם מסופר על איסוף שתים עשרה אבנים בפרק. היכן מניחים אותן בכל פעם?

ב. להבנת סמליותו של המספר שתים עשרה החוזר בפרק בהקשרים שונים עיינו: בראשית מ"ט, כח; יחזקאל מ"ז, יג; עזרא ו׳, יז.

ג. בפרק ד׳ מוזכרים שלושה אירועים מרכזיים שארעו לעם ישראל: קריעת ים סוף, יציאת מצרים וברית סיני.
קריעת ים סוף ראו: יהושע ד׳, יח; יהושע ד׳, כג
יציאת מצרים ראו: שמות י"ב, כו-כז; שמות י"ג, יד בהקבלה ליהושע ד׳, ו; ד׳, כא.
מעמד הר סיני ראו: שמות כ"ד, ד בהקבלה ליהושע ד׳, ט.
לאור ההקבלות הנ"ל ולאור פסוקים ג׳, ז; ד׳,יד נסו להגדיר את מבנה הפרקים ואת משמעותם.

ד. "והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם" (ד׳,ז). מהי משמעותם וחשיבותם של זכרון והנצחה בחיי האומה ובחיים הפרטיים?


למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"

Volver al capítulo

תקופת מעבר

 

פרקים א׳-ב׳ ביהושע הם פרקי מעבר. מעבר בין מנהיגות משה ליהושע, בין חיים במדבר לחיים בארץ הנושבת, בין הנהגה ניסית להנהגה ארצית. במהלך הלימוד נעיין בהיבטים שונים של תקופה הרת גורל זו תוך השוואתה למציאות ולאירועים שקדמו לה.

פרק א'

א. עיינו בשמות ל"ג, יא; במדבר כ"ז, יב-כג; דברים ל"ד, ט. נסו לעמוד על טיבה של מערכת היחסים בין משה ליהושע בתורה וכיצד היא יכולה להשפיע על יהושע כמנהיג ועל עם ישראל כמונהג על ידו.

ב. השמות והבטויים החוזרים פעמים רבות בפרק, יכולים לסייע לנו לעמוד על מוקד ענינו ומשמעותו.
כמה פעמים מוזכר שמו של משה בפרק וכמה פעמים שמו של יהושע? מה היחס בין ההופעות? כיצד נתון זה תורם להבנת מכלול התמודדויותיו של יהושע בראשית דרכו?

ג. עיינו בדברים י"א, כג-כה, ל"א, א-ח. מה לדעתכם תרומתם של הפסוקים הללו להבנת קשיי המעבר מדור המדבר לדור כובשי הארץ?

ד. עיינו בבמדבר ל"ב, במשא ומתן שמתקיים בין שבטי ראובן, גד וחצי המנשה לבין משה. כיצד מאירים הפסוקים שם את פסוקים יב-יח בפרקנו?


למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"

Volver al capítulo

ספר הישר

 

מהו "ספר הישר" (יג) שבו מסופר על נצחון יהושע?

רש"י מפרש שהכוונה היא לספר בראשית, אשר בו מסופר על 'הישרים' - אברהם, יצחק ויעקב.
על פי פירושו, סיפור הנס שנעשה ליהושע נרמז כבר בברכה של יעקב לאפרים ומנשה. יעקב מנבא שם על אפרים ש"זַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם" (בראשית מ"ח, יט), ואכן, שמעו של יהושע התפרסם בכל העולם בזכות הנס.

"ספר הישר" מופיע שוב בפתח קינת דוד על שאול ויונתן: "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר" (שמואל ב א', יח). אם ספר הישר הוא אכן ספר בראשית, אזי מן הסתם הכוונה היא לברכתו של יעקב ליהודה, אשר בה נרמזים עלייתם להנהגה של בני יהודה ומיומנותם בקשת.

עם זאת, מפשט הפסוקים לא משמע כפירוש רש"י. בשני המופעים שלו נראית יותר ההבנה שספר הישר הוא ספר היסטורי שהיה ואיננו, כפי שמפרש זאת הרלב"ג.

אולם, גם הרלב"ג מאריך להסביר כי שם הספר - "הישר" - רומז לצדיקים. מדוע, אם כן, גם רש"י וגם רלב"ג הפכו את ספר הישר - שעל פי הקשרו בפסוקים מספר על ההיסטוריה והטקטיקה הצבאית של עם ישראל - לספר הנוגע למעשי הצדיקים והישרים?

אנחנו רואים מכאן שחשוב לחכמינו להדגיש את הקשר ההדוק בין הסטורית הלחימה של עם ישראל לבין הצדיקים והישרים. הישרים בהקשר המקראי הם לאו דווקא אנשים שכל ימיהם מוקדשים ללימוד תורה אלא כאלו שהם קרובים לה' ודבקים בעבודתו, יהיו אשר יהיו מעשיהם.

מן הקשר התוכני שיוצרים המפרשים, אנחנו רואים את התגשמות ה"ספרא וסייפא" - המלחמה הצבאית על הארץ קשורה קשר בל יינתק לדרכנו בעבודת ה'.


הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער

Volver al capítulo

משפט ראווה לרשע

 

המשפט שנערך לעכן נעשה באופן פומבי ומודגש: הטלת גורל איטי שלב אחרי שלב, דרישת ההודאה מפי הנאשם והוצאה להורג על ידי כל העם. לכאורה באותה המידה יכול היה ה' לגלות ליהושע את מקור החטא ולדאוג לטיפול מקומי שקט ומהיר.

הצורך לשתף את העם ולפרסם את לכידת עכן החוטא נבע משתי סיבות שהן אחת - להבהיר שעכן הוא האשם היחידי במפלת העם.

ראשית, היה ניתן לחשוד באשמים אחרים, ענייניים יותר - המרגלים. המרגלים ששלח יהושע לעי נתנו הערכה מאוד לא מדויקת של הכוח שנדרש מול העי: לדבריהם, "אַל-יַעַל כָּל-הָעָם כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת-הָעָי" (ג), ואילו בפועל אנו יודעים שנדרשו 35,000 לוחמים רק לצורך המארב!
מתוך כך, היה ניתן לטעון שכל הכישלון הוא בכלל בגלל סיבה ארצית - הערכה לא מדויקת של כוח האויב. הטקס הפומבי והניסי, שהפגין את דעת האורים והתומים שוב ושוב, הוכיח לבני ישראל מעל לכל ספק שהמפלה נובעת בגלל חטאו של עכן, ורק בגללו.

מטרה נוספת לטקס הפומבי שנעשה בעזרת ה', היא לחזק את מנהיגותו של יהושע וההבנה שהוא פועל בשם ה'. לאחר מפלה צבאית, האצבעות המאשימות מופנות בראש ובראשונה אל המנהיג שהוביל את העם למהלך הכושל. העם שעומד מסביב ורואה איך ה' מצביע על האשמים שוב ושוב ושוב, על פי בקשתו והנחייתו של יהושע, מבין שמנהיגותו של יהושע מקובלת ורצויה בעיני ה', שהתקיים בו "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ" (א', ה).

 

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער

Volver al capítulo
Hebrew
Hebrew
Hebrew
Hebrew

מעמד הברכה והקללה

"וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' לְבָרֵךְ אֶת הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה" (יהושע ח', לג)
 
"וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם׃ אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן" (דברים כ"ז, יד-טו)

 
משנה מסכת סוטה פרק ז משנה ה
 
ברכות וקללות כיצד?
כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים ואל הר עיבל
שבשומרון שבצד שכם שבאצל אלוני מורה...
ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל
והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע
הכהנים מקיפין את הארון והלוים את הכהנים וכל ישראל מכאן ומכאן, 
שנאמר (יהושע ח', לג): "וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון" וגומר. 
הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה:
"ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה" ואלו ואלו עונין אמן, 
הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה: 
(דברים כ"ז, טו) "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה" ואלו ואלו עונין אמן,
עד שגומרין ברכות וקללות. 
ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד
וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון שנאמר (שם, ח) "באר היטב"
ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן.
 
Volver al capítulo

Pages

x