הגענו לסוף ספר יהושע ולסוף דרכו של יהושע כמנהיג עם ישראל, יהושע נפרד מן העם בשני נאומים גדולים המופיעים בפרק כ"ג ובפרק כ"ד.
בלבו של נאום הסיכום הראשון, יהושע מוסיף דברי איום: "כִּי אִם שׁוֹב תָּשׁוּבוּ וּדְבַקְתֶּם בְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם וְהִתְחַתַּנְתֶּם בָּהֶם… יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כִּי לֹא יוֹסִיף ה' אֱלֹהֵיכֶם לְהוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וּלְשֹׁטֵט בְּצִדֵּיכֶם וְלִצְנִנִים בְּעֵינֵיכֶם עַד אֲבָדְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת..." (כ"ג, יב-יג). למעשה האיום, בהדגשתו את התוצאות הקשות של בחירה לא נכונה, מביע חוסר אמונה ביכולת של העם לבחור בדרך הנכונה.
בנאום הסיכום השני, נאומו האחרון, מדגיש יהושע את בחירת העם - "בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן" (פס' טו).
הפער בין הנאומים בא לידי ביטוי גם באופן שבו הם נאמרים. הנאום בפרק כ"ג נאמר כנאום מתחילתו ועד סופו, תפקידו של העם בנאום זה הוא להאזין ולציית. לעומת זאת, בלב נאומו של יהושע בפרק כ"ד בפסוקים יד-כד נמצא דיאלוג.
ההפתעה רבה, איננו מכירים עוד מנהיג דגול שבלב נאום הפרידה שלו מהעם נמצא דיאלוג. פסוקי הדיאלוג מתחלקים באופן שווה: חמישה פסוקים לדברי יהושע, וחמישה פסוקים לדברי העם, ופסוק אחד - פס כב, משלב בין דברי יהושע לדברי העם.
הדיאלוג איננו קל ליהושע, הוא שואל את העם שאלות נוקבות, ומקשיב לתשובתם ולבחירתם. בסוף דבריהם עונים בני ישראל ליהושע: "וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע" (כד). בדברים אלו חוזרים בני ישראל על דברי העם למשה בשמות כ"ד, ז: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".
יהושע יודע כי רק קבלת הברית מתוך בחירה ורצון תבטיח את נצחיותה. יהושע יודע כי חיזוק הבחירה איננו תלוי בנאום כריזמטי זה או אחר של המנהיג, אלא בבחירתו של כל אחד ואחד מבני ישראל. יהושע יודע היטב כי אופן השיח מכונן את הבחירה, לא פחות מאשר תוכנו. בבחירתו לשלב דיאלוג ארוך בלב נאומו האחרון הוא נותן מקום מרכזי לבחירתם של בני ישראל.
באדיבות אתר 929
