מבוא לספר שופטים
ספר שופטים חוצץ בין ספר יהושע המתאר את כיבוש הארץ וההתנחלות בה ובין ספר שמואל העוסק בעולם המלוכה. ניתן לראות את ספר שופטים כתקופת ביניים מורכבת ומסובכת בה המהלך המתוכנן והאידיאלי של חיי העם בארצו מושהה בשל חטאי העם.
במרכזו של הספר ניצב מודל הנהגה מקומי וזמני – השופט המושיע את ישראל באופן נקודתי ולזמן מוגבל. באופן מאוד כללי ניתן להציע כי מטרתו של ספר שופטים היא כפולה: מטרה אחת היא ללמדנו כי רק הנאמנות לדבר ה' מבטיחה שלווה בארץ. התיאור המחזורי של חטא, עונש, זעקה וישועה מוכיח מסר זה. המטרה השנייה היא לבחון את דגם ההנהגה הרצוי ואת היתרונות והחסרונות של מוסד המלוכה אל מול דגם של הנהגה מקומית יותר הנשענת על דמות כריזמטית יחידאית.
את ספר שופטים ניתן לחלק לשלושה חלקים מרכזיים:
1. פרק א' – פרק ג', ו: יחידת פתיחה
2. פרק ג', ז – פרק ט"ז: סיפורי השופטים
3. פרק י"ז – פרק כ"א: פרקי סיום
פרק א'
חלוקת הפרק:
1. פס' א-כא: הישגי יהודה
2. פס' כא-כו: הישגי יוסף
3. פס' כז-לו: כישלונות שאר השבטים
כללי: פרק א' מתאר לפנינו את מצב ההתנחלות לאחר מות יהושע: שבטי יהודה ויוסף שכובשים להם שטחים אל מול שבטי הצפון שלא הורישו את כל נחלתם. נראה שמטרתו של תיאור זה הוא להסביר כיצד הגיעו עם ישראל בהמשך הספר לעבודה זרה ולעזיבת ה': משום שהניחו לכנענים לגור בתוכם. מסתבר שהפסוקים הראשונים של פרק ב' (א-ה) הם המשך ישיר של פרק א', כאשר לאחר תיאור אי הכיבוש מופיעה התוכחה. הפסוקים בפרק א' – ב', ה הם יחידת הפתיחה הראשונה של ספר יהושע כאשר, כפי שנראה, לאחר מכן ישנה יחידת פתיחה נוספת (ב',ו – ג',ו).
1. פס' א-כא: הישגי יהודה
כאמור, הפרק פותח בתיאור ההצלחות של שבטי יהודה ויוסף בכיבוש הארץ כרקע לתיאור הכישלונות של שאר השבטים. יש לשים לב שגם בספר יהושע למדנו בפרקים י"ד-י"ז שדווקא יהודה ויוסף היו אלו שלקחו יוזמה והקדימו לכבוש את נחלתם בניגוד לשאר השבטים אותם מוכיח יהושע בפרק י"ח על כך שהם נרפים.
א. פס' א – "ויהי אחרי מות יהושע" – ניסוח זה מקביל לניסוח בתחילת ספר יהושע "ויהי אחרי מות משה" (יהושע א', א) אולם השוואה זו מחדדת את ההבדל: שם היה מנהיג אליו פנה ה' ואילו כאן אין מנהיג. יהושע לא השאיר אחריו מנהיג מחליף! יש כמובן לעיין מדוע.
ב. פס' א – "בתחילה" – אפשר שחיפשו שבט שיצליח במעשיו ויכניס עוז ומוטיבציה בשאר העם (מה שלא קרה).
ג. פס' ד – בזק מוזכרת גם בשמואל א פרק י"א, ח ומזוהה בשומרון כעשרים ק"מ משכם בנחלת מנשה. אולם מכיוון שזוהי לא נחלת יהודה רבים מציעים שהייתה 'בזק' נוספת באזור ירושלים (כמו ערים רבות בארץ ישראל עם שמות מקבילים). (להצעה נוספת ניתן לקרוא את הפוסט מאת נריה קליין)
ד. פס' ז – ניתן להציע שתי הצעות מדוע חשוב היה לכָּתוּב להאריך ולהביא את דבריו של אדוני בזק: 1. מדבריו אנו למדים שהוא היה שליט משמעותי וגדול ויש בכך כדי ללמד על גבורת יהודה. 2. דבריו נותנים הצדקה מוסרית למה שבני ישראל עשו לו בבחינת מידה כנגד מידה.
ה. פס' י-טו – פסוקים אלו לקוחים למעשה מספר יהושע פרק ט"ו ונאמרו כאן שוב על מנת להדגיש שוב את גבורת יהודה ונקיטת היוזמה שלהם.
2. פס' כב-כו: הישגי יוסף
גם תיאור זה משמש בעיקר כרקע וניגוד למה שנקרא בהמשך. יש לשים לב אומנם שלמרות שגם בני יוסף, כמו יהודה, מתוארים כנוקטים יוזמה, אין מעשיהם דומים לגמרי למעשי יהודה ועובדה שבהמשך הכתוב מבקר את מנשה ואפרים על כך שלא הורישו. עוד יש לשים לב לדמיון שבין סיפור זה ובין סיפור כיבוש יריחו בעזרת רחב.