פרק ב' - סיכום התקופה

חלוקת הפרק:
1. פס' א-ה: הבוכים
2. פס' ו-י: מותו של יהושע
3. פס' יא-יט: התנהלות העם לאורך תקופת השופטים
4. פס' כ - פרק ג', ו: הטמיעה בגויים שנשארו

כפי שהערנו בפרק הקודם, לספר יהושע ישנן שתי פתיחות, הראשונה מסתיימת בפרק ב' פסוק ה והשנייה, המתחילה בפרק ב', ו מסתיימת בפרק ג', ו.

1. פס' א-ה: הבוכים

כאמור, סיפור זה מתקשר ישירות לפרק א' ומהווה חלק מההקדמה לספר המתארת לפנינו את מציאות ישיבת הכנעני בקרב ישראל ותוצאות ישיבה זו שהביאו למציאות הקשה המתוארת בספר שופטים.

א. פס' א – מלאך ה' – הכוונה כנראה לסוג של נביא (השוו חגי א', יג).

2. פס' ו-י: מותו של יהושע

כאן מתחילה הפתיחה השנייה לספר המתארת את המעבר בין תקופת יהושע, תקופה המתאפיינת בנאמנות לה', לתקופה שאחרי מותו בה החל העם לשכוח את ה'. יושם לב שהכתוב מדגיש פעמיים מהו הגורם שמביא לנאמנות לה' פעם על דרך החיוב ופעם על דרך השלילה (פס' ז ופס' י).

3. פס' יא-יט: התנהלות העם לאורך תקופת השופטים

פסוקים אלו מתארים באופן כללי את המחזוריות של הספר כולו: חטאי העם, עונש ותשועה על ידי שופט. אולם יש לשים לב שבעוד שבסיפורים עצמם בגוף הספר בין שלב הענישה לשלב התשועה מסופר על זעקה של בני ישראל לה', דווקא כאן בתיאור הכללי מימד הזעקה לה' חסר. נראה שממבט מסכם, לאור העובדה שהזעקה לה' והחזרה בתשובה לא החזיקו מעמד, הכתוב החסיר נתון זה. (על כך קראו עוד בפוסט מאת הרב יגאל אריאל)

א. פס' יא-יג – שימו לב שכל פסוק פותח מחדש באמירה שהעם עזב את ה' (או עשה רע בעיניו) ומתאר תיאור אחד של עבודת אלילים במקום לכלול את כולם ביחד. בכך מודגשת העוצמה של החטא.

ב. פס' יד-יט – יש כאן שני דגמי התנהגות שהכתוב מתאר שהתרחשו לאחר הקמת השופט על ידי ה': דגם אחד הוא שהעם המשיך לעבוד עבודת אלילים עוד בהיותו של השופט חי ומנהיג, ודגם שני שבו רק לאחר מותו העם חזר לסורו.

3. פס' כ - פרק ג, ו: הטמיעה בגויים שנשארו

הכתובים כאן מלמדים אותנו שלמעשה הגויים נשארו מסיבה כפולה: בתחילה בפס' כא מוסבר שהגויים נשארו כעונש, מידה כנגד מידה, אולם לאחר מכן בפס' כב וכן בפרק ג' פס' ב ופס' ד מדברים על כך שהם נשארו כדי לנסות את ישראל וכן כדי ללמדם מלחמה. פרופ' יהודה אליצור בפירוש 'דעת מקרא' הציע כי יש לצרף את סוף פס' כא "מן הגויים" וכו' לפסוק כב ולמעשה הכתוב מסביר לנו שבתחילה, לפני תקופת השופטים, ה' השאיר אותם כדי לנסות את ישראל וללמדם מלחמה וזאת בניגוד למציאות בימי השופטים שאז השארתם באה כעונש לישראל.

Volver al capítulo

מסירת התורה

"וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ" (שופטים ב', ז)

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק א ד"ה משה קבל

משה קבל תורה מסיני - לא מפי מלאך ולא מפי שרף אלא מפי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא...

משה מסר ליהושע שנאמר: "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו" (דברים ל"ד, ט).

יהושע מסר לזקנים שנאמר: "וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת יְיָ כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ" (שופטים ב', ז).

זקנים מסרו לשופטים שנאמר: "וְכִי הֵקִים יְיָ לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה יְיָ עִם הַשֹּׁפֵט" (שם, יח).

אבות דרבי נתן - חיבור המפרש ומרחיב את מסכת אבות שבמשנה. החיבור המקורי הוא כנראה מסוף תקופת התנאים אולם במשך מאות שנים נוספו לו מקורות רבים ושלב העריכה האחרון שלו הוא מן המאה השביעית, בארץ ישראל. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)

Volver al capítulo

פרק א' - כישלונות הכיבוש

מבוא לספר שופטים

ספר שופטים חוצץ בין ספר יהושע המתאר את כיבוש הארץ וההתנחלות בה ובין ספר שמואל העוסק בעולם המלוכה. ניתן לראות את ספר שופטים כתקופת ביניים מורכבת ומסובכת בה המהלך המתוכנן והאידיאלי של חיי העם בארצו מושהה בשל חטאי העם.
במרכזו של הספר ניצב מודל הנהגה מקומי וזמני – השופט המושיע את ישראל באופן נקודתי ולזמן מוגבל. באופן מאוד כללי ניתן להציע כי מטרתו של ספר שופטים היא כפולה: מטרה אחת היא ללמדנו כי רק הנאמנות לדבר ה' מבטיחה שלווה בארץ. התיאור המחזורי של חטא, עונש, זעקה וישועה מוכיח מסר זה. המטרה השנייה היא לבחון את דגם ההנהגה הרצוי ואת היתרונות והחסרונות של מוסד המלוכה אל מול דגם של הנהגה מקומית יותר הנשענת על דמות כריזמטית יחידאית.

את ספר שופטים ניתן לחלק לשלושה חלקים מרכזיים:
1. פרק א' – פרק ג', ו: יחידת פתיחה
2. פרק ג', ז – פרק ט"ז: סיפורי השופטים
3. פרק י"ז – פרק כ"א: פרקי סיום

פרק א'

חלוקת הפרק:
1. פס' א-כא: הישגי יהודה
2. פס' כא-כו: הישגי יוסף
3. פס' כז-לו: כישלונות שאר השבטים

כללי: פרק א' מתאר לפנינו את מצב ההתנחלות לאחר מות יהושע: שבטי יהודה ויוסף שכובשים להם שטחים אל מול שבטי הצפון שלא הורישו את כל נחלתם. נראה שמטרתו של תיאור זה הוא להסביר כיצד הגיעו עם ישראל בהמשך הספר לעבודה זרה ולעזיבת ה': משום שהניחו לכנענים לגור בתוכם. מסתבר שהפסוקים הראשונים של פרק ב' (א-ה) הם המשך ישיר של פרק א', כאשר לאחר תיאור אי הכיבוש מופיעה התוכחה. הפסוקים בפרק א' – ב', ה הם יחידת הפתיחה הראשונה של ספר יהושע כאשר, כפי שנראה, לאחר מכן ישנה יחידת פתיחה נוספת (ב',ו – ג',ו).

1. פס' א-כא: הישגי יהודה

כאמור, הפרק פותח בתיאור ההצלחות של שבטי יהודה ויוסף בכיבוש הארץ כרקע לתיאור הכישלונות של שאר השבטים. יש לשים לב שגם בספר יהושע למדנו בפרקים י"ד-י"ז שדווקא יהודה ויוסף היו אלו שלקחו יוזמה והקדימו לכבוש את נחלתם בניגוד לשאר השבטים אותם מוכיח יהושע בפרק י"ח על כך שהם נרפים.

א. פס' א – "ויהי אחרי מות יהושע" – ניסוח זה מקביל לניסוח בתחילת ספר יהושע "ויהי אחרי מות משה" (יהושע א', א) אולם השוואה זו מחדדת את ההבדל: שם היה מנהיג אליו פנה ה' ואילו כאן אין מנהיג. יהושע לא השאיר אחריו מנהיג מחליף! יש כמובן לעיין מדוע.

ב. פס' א – "בתחילה" – אפשר שחיפשו שבט שיצליח במעשיו ויכניס עוז ומוטיבציה בשאר העם (מה שלא קרה).

ג. פס' ד – בזק מוזכרת גם בשמואל א פרק י"א, ח ומזוהה בשומרון כעשרים ק"מ משכם בנחלת מנשה. אולם מכיוון שזוהי לא נחלת יהודה רבים מציעים שהייתה 'בזק' נוספת באזור ירושלים (כמו ערים רבות בארץ ישראל עם שמות מקבילים). (להצעה נוספת ניתן לקרוא את הפוסט מאת נריה קליין)

ד. פס' ז – ניתן להציע שתי הצעות מדוע חשוב היה לכָּתוּב להאריך ולהביא את דבריו של אדוני בזק: 1. מדבריו אנו למדים שהוא היה שליט משמעותי וגדול ויש בכך כדי ללמד על גבורת יהודה. 2. דבריו נותנים הצדקה מוסרית למה שבני ישראל עשו לו בבחינת מידה כנגד מידה.

ה. פס' י-טו – פסוקים אלו לקוחים למעשה מספר יהושע פרק ט"ו ונאמרו כאן שוב על מנת להדגיש שוב את גבורת יהודה ונקיטת היוזמה שלהם.

2. פס' כב-כו: הישגי יוסף

גם תיאור זה משמש בעיקר כרקע וניגוד למה שנקרא בהמשך. יש לשים לב אומנם שלמרות שגם בני יוסף, כמו יהודה, מתוארים כנוקטים יוזמה, אין מעשיהם דומים לגמרי למעשי יהודה ועובדה שבהמשך הכתוב מבקר את מנשה ואפרים על כך שלא הורישו. עוד יש לשים לב לדמיון שבין סיפור זה ובין סיפור כיבוש יריחו בעזרת רחב.

Volver al capítulo

חשיבותו של חוד החנית

"וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּה' לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם בּוֹ" (שופטים א', א)

סִפר שאחרי מות יהושע שאלו בני ישראל בה' - רצונו לומר באורים ותומים - מי מהשבטים יעלה בתחלה להלחם בכנעני הנשאר בארצות השבטים. וראוי שנדע שאין הרצון בזה שלא היו נשאלין באורים ותומים בימי יהושע, כי התורה העידה כי בימי יהושע גם כן ישאלו במשפט האורים.

ואולי הרצון בזה כי אחרי מות יהושע הוצרכו לשאול מי יעלה בתחלה, כי במלחמה הראשונה שרש גדול לשאר המלחמות, וזה שאם ינוצחו ישראל במלחמה הראשונה יאמרו הנשאר מהגוים ההם: 'סר צלם מעליהם', ויתחזקו להלחם בהם. ואם ינצחו אותם, יפיל הענין מורך לב בגוים ההם וינצחום ישראל בקלות.

ולזה בחר השם שילחם תחלה מי שהוא ראוי יותר לנצח, והוא שבט יהודה. וסבב יהודה שעלה אתו שמעון להלחם, כאשר נשארו בגבולו מהגוים ההם.

רלב"ג - רבנו לוי בן גרשם, חי בפרובנס בין השנים 1288-1344. הוגה דעות ופילוסוף אשר הגה וחקר תחומים רבים של תורה וחכמה. ספריו העיקריים: מלחמות ה' ופירושו לתורה.

Volver al capítulo

תקציר שופטים פרק ד'

הקדמה (א-ג)

עם ישראל ממשיכים לעשות את הרע בעיני ה' ובעקבות זאת משתעבדים ליבין מלך חצור ושר צבאו סיסרא. בני ישראל צועקים לה' מאחר ויבין לחץ את ישראל "בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה" (ג).

דבורה וברק לקראת הלחימה (ד-ט)

דבורה היא "אִשָּׁה נְבִיאָה... וְהִיא יוֹשֶׁבֶת... בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט" (ה). היא פונה אל ברק בן אבינעם, משבט נפתלי ומצווה עליו לצאת להילחם בצבא יבין. ברק מתנה את הליכתו למלחמה: "אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי" (ח) ודבורה בתמורה מבהירה לו "כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת סִיסְרָא" (ט).

הלחימה בהר תבור (י-טז)

כפי שמקובל גם במלחמות אחרות במקרא, הלחימה לא מתוארת בצורה רחבה, אלא היא מסתכמת בפעולה של ה' "וַיָּהָם ה' אֶת סִיסְרָא... לִפְנֵי בָרָק וַיֵּרֶד סִיסְרָא מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה וַיָּנָס בְּרַגְלָיו" (טו). הצבא הישראלי מצליח להכות בצבא יבין: "לֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד" (טז).

נפילת סיסרא בידי יעל (יז-כד)

הכתוב ממשיך באותה נקודה שעצר לפני סיכום המלחמה "וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי" (יז). יעל האמיצה אירחה את סיסרא, כיסתה אותו בשמיכה והגישה לו חלב. בלי שסיסרא שם לב, יעל לקחה את יתד האוהל ותקעה בגופו, והוא מת מיד. יעל פגשה מחוץ לאוהל את ברק, שהמשיך לרדוף אחרי סיסרא, ובישרה לו על מותו. הכתוב מסכם את יחסי הכוחות בין ישראל ויבין "וַיַּכְנַע אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כג).

Volver al capítulo

מפה לשופטים פרק א

Volver al capítulo

פרק כ"ד - ברית שכם וחתימת הספר

חלוקת הפרק:
1. פס' א-כח: ברית שכם
2. פס' כט-לג: סיום ספר יהושע

1. פס' א-כח: ברית שכם

הברית בשכם חוזרת במידה מסוימת על הרעיון של נאום הפרידה של יהושע בפרק כ"ג. גם בנאום שם ישנה הקדמה היסטורית המתארת את חסדי ה' אלא שכאן היא רחבה ומפותחת הרבה יותר. כמו כן כאן קיים תיאור ברור של כריתת ברית. לא מוזכר במפורש שאירוע זה התרחש בסוף ימיו של יהושע אך ברור שהוא התרחש לאחר תקופת הכיבוש וההתנחלות.

א. פס' א – "שְׁכֶמָה" – ראוי לשים לב לעובדה שיהושע בוחר בשכם ולא בשילה, מקום המשכן, כמקום בו הוא כורת את הברית. בכך בוודאי הוא מקשר ברית זו לברית שכרת עם העם בכניסה לארץ בהר גריזים והר עיבל.

ב. פס' ג-יג – יושם לב היטב אילו מאורעות היסטוריים נזכרים כאן ואילו לא. כך, לדוגמא, יהושע אינו מזכיר את מתן תורה. הסיבה היא שמתן תורה לא נחשב חסד והגנה על העם אלא ברית מחייבת. גם משה בדברים פרק כ"ט, א-ח כאשר הוא מתאר את חסד ה' לעם כחלק מברית מואב אינו מזכיר את מתן תורה.

ג. פס' ט – נראה שיש לקרוא את ראשית הפסוק ככלל שאחריו פרט: איך הוא נלחם? על ידי הבאת בלעם.

ד. פס' יד – הכתוב כאן (וכן בהמשך בפס' כג ועוד) מתאר מציאות של עבודת אלילים בתוך ישראל זאת בניגוד, לכאורה, לנאמר בפרק הקודם ובסוף הספר שהעם עבד את ה' כל ימי יהושע. יש שהציעו לאור זאת שהברית כאן מכוונת, בין השאר, לישראלים או לסוג של גרים, תושבי שכם, שמעולם לא גלו למצרים ונשארו לגור בארץ ויהושע מכניסם לברית. (על כך ניתן לקרוא עוד בפוסט מאת הרב ד"ר יואל בן נון)

ה. פס' כג – ציווי זה מזכיר את ציוויו של יעקב בבראשית פרק ל"ה, ב לפני העלייה לבית אל.

2. פס' כט-לג: סיום ספר יהושע

פסוקי סיכום אלו המספרים במותו של יהושע מספרים גם, כבדרך אגב, על קבורת יוסף, שיהושע הוא משבטו, ועל קיום ההבטחה של ישראל לקבור אותו (בראשית נ', כה) וכן על קבורת אלעזר בן אהרון שהיה שותף של יהושע בתקופת ההנחלות (לעיל י"ד, א ובמקומות נוספים).

Volver al capítulo

תקציר שופטים פרק ג'

הפרק נפתח (א-ו) ברשימת הגויים שה' מנסה בהם את ישראל בתקופת השופטים "וַיִּהְיוּ לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה" (ד). לאחר מכן בפרק נזכרים שלושה שופטים:

עתניאל בן קנז (ז-יא)

השופט הראשון הוא משבט יהודה - עתניאל בן קנז, אחיו של כלב, המוכר לנו מסיפור כיבוש קרית ספר שבעקבותיו התחתן עם עכסה בת כלב. עתניאל נלחם בכושן רשעתיים מארם נהריים, והצליח להכניע אותו.

אהוד בן גרא (יב-ל)

אהוד בן גרא היה משבט בנימין והוא "איטר (חלש) יד ימינו" (היינו: שמאלי). בתקופת אהוד עם ישראל השתעבד למואב, שמלכם הוא עגלון. בעזרת רצף תכסיסים מצליח אהוד לפלוש לארמון של עגלון ולהרוג אותו. כך השעבוד של מואב מסתיים ועם ישראל מצליח להכות את מואב.

שמגר בן ענת (לא)

שמגר בן ענת נמנה עם "השופטים הקטנים": לא ידוע לנו הרבה על שמגר בן ענת, אלא רק את שמו ושהוא הכה את פלשתים. סך הכול יש שישה שופטים קטנים (כנגד ששת השופטים "הגדולים").

Volver al capítulo

תקציר שופטים פרק ב'

פרקנו מהווה מעין הקדמה לספר שופטים ומזכיר את מה שהיה בעבר, ומה המצב של עם ישראל כרגע ובהמשך הספר.

תוכחת המלאך (פסוקים א-ה)

המלאך המתגלה בתחילת הפרק מוכיח את בני ישראל שלא קיימו את המוטל עליהם. לכן גם ה' לא יקיים יותר את הבטחתו "וְגַם אָמַרְתִּי לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ" (פסוק ג). עם ישראל שומעים את תוכחתו של המלאך, פורצים בבכי מר וזובחים לה'.

סיכום תקופת יהושע (פסוקים ו-י)

פרקנו שוב מספר על מות יהושע ועל מיתת כל הדור ההוא. הקטע הזה מבהיר לנו מדוע עם ישראל חוטא: "וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת ה' וְגַם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל" (פסוק י). אין כאן הצדקה לחטאים אלא רק הבהרה מיהו הדור החדש, הדור שאינו מכיר את הניסים הגדולים שעשה ה' לישראל.

הפתיחה לתקופה חדשה ו"מעגליות" ספר שופטים (פסוקים יא-כג)

כיוון שהדור החדש אינו מכיר את ה', הכתוב מתאר את תחילתה של תקופה חדשה שעליה נשמע לאורך ספר שופטים. התקופה החדשה מאופיינת בחטאי עבודה זרה (יג), בעונש של שעבוד לגויים "וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב" (יד-טו), אבל גם בהצלה זמנית "וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם" (יח), שסופה בכישלון של עם ישראל לשמוע בקול ה'. הפרק מסתיים באקורד צורם: "וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי. גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת" (כ).

Volver al capítulo

תקציר שופטים פרק א'

ספר שופטים פותח בתמונת מצב חלקית ומציג את ההישגים והכישלונות של השבטים בכיבוש נחלותיהם.

הכאת בני יהודה בכנעני (א-כא)

רוב הפרק עוסק בכיבושים של שבט יהודה. יהודה נלחמים וכובשים ערים רבות: בזק, ירושלים, חברון, צפת (ששינו את שמה לחרמה), עזה, אשקלון ועקרון. הכתוב מזכיר שאמנם בני יהודה נלחמו בירושלים והעלו את העיר באש, אך בני בנימין לא הורישו את היבוסי שיושב בירושלים.

כיבוש בית יוסף את בית אל (כב-כו)

שבטי יוסף מגיעים לכבוש את בית אל. באמצעות תכסיס של הוצאת השומרים מהעיר ובעיקר בעקבות זה ש"ה' עמם" הצליחו שבטי יוסף לכבוש את בית אל.

אי ההורשה של שאר השבטים (כז-לו)

בקטע האחרון של הפרק מובאת רשימה של אזורים שלא נכבשו על ידי השבטים. רשימה זו מובאת בשינויים ובצורה לא מרוכזת בספר יהושע. כך למשל מנשה לא הוריש את בית שאן, אפרים לא הוריש את גזר, נפתלי לא הוריש את בית שמש ועוד.

Volver al capítulo

פרק ב' - סיכום התקופה

מסירת התורה

פרק א' - כישלונות הכיבוש

חשיבותו של חוד החנית

תקציר שופטים פרק ד'

מפה לשופטים פרק א

פרק כ"ד - ברית שכם וחתימת הספר

תקציר שופטים פרק ג'

תקציר שופטים פרק ב'

תקציר שופטים פרק א'

Pages

📲 Instala nuestra App