תקציר יחזקאל פרק מ"ו

תפקידי הנשיא בשבת ובראש חודש (א-טו)

בפרק מ"ד נזכר שהשער החיצוני הפונה קדים – סגור. כאן מצויין שלעומתו, השער הפנימי הפנה קדים – "יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ" (א). השער פתוח בשבתות ובראש חודש כדי שהעם כולו יוכל להשתחוות "וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם־הָאָרֶץ פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים לִפְנֵי ה'" (ג). לאחר מכן מפרט יחזקאל את הקרבנות של שבת וראש חודש.

נחלת הנשיא (טז-יח)

בפרק הקודם יחזקאל פירט את שטח נחלת הנשיא. כאן הוא מפרט את זכויותיו וחובותיו: הנשיא יכול להעניק מנחלתו לבניו. כך גם יכול הנשיא לתת מנחלתו לעבדיו, אך היא תהיה ברשותם עד שנת הדרור, ואז היא תחזור לנשיא. אולם, אסור לנשיא לקחת מנחלת העם "וְלֹא־יִקַּח הַנָּשִׂיא מִנַּחֲלַת הָעָם לְהוֹנֹתָם מֵאֲחֻזָּתָם מֵאֲחֻזָּתוֹ יַנְחִל אֶת־בָּנָיו לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יָפֻצוּ עַמִּי אִישׁ מֵאֲחֻזָּתוֹ" (יח).

בתי המבשלים (יט-כד)

פסקה זו חוזרת לתיאור תכנית המקדש: המקומות שבהם יבשלו את הקרבנות. פסוקים יט-כ דנים בלשכות הכהנים שבחצר הפנימית, שם הכהנים מבשלים את האשם והחטאת ואופים את המנחה. פסוקים כא-כד דנים ב"בֵּית הַמְבַשְּׁלִים", ארבעה מקומות "אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ־שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת־זֶבַח הָעָם" (כד).

Volver al capítulo

תקציר יחזקאל פרק מ"ה

תרומה לה' קדש מן הארץ (א-ח)

כפי שיובא בהמשך הספר, יחזקאל מציע חלוקה חדשה של הנחלות בארץ. בקטע זה הנביא עוסק בנחלה אשר איננה מיועדת לאחד השבטים אלא נחלה נוספת, נחלת הקודש, הנקראת "תרומה". ה"תרומה" מחולקת לשלושה חלקים: מקום המקדש והכהנים, נחלת הלויים והעיר. נחלת הנשיא עוטפת את הרצועות של המקדש, הלויים והעיר משני הצדדים.

הנשיא כסמל לצדק ומשפט (ט-יו)

הנביא קורא לנשיאי ישראל להסיר את החמס והשוד ולדבוק במשפט וצדקה "חָמָס וָשֹׁד הָסִירוּ וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲשׂוּ" (ט). הנביא סוקר מידות נפח ומשקל חומרים כדי לחזק את ההוראה: "מֹאזְנֵי־צֶדֶק וְאֵיפַת־צֶדֶק וּבַת־צֶדֶק יְהִי לָכֶם" (י).

בפס' יג-יז הנביא מתאר את התרומה שירימו ישראל לנשיא עבור חנוכת המקדש העתידי (כך על פי רד"ק. לפי חז"ל שיעורי התרומה נקבע לפי פסוקים אלו). התרומות ניתנות מן הדגן, מן השמן ומן הצאן. העם צריך להיות אחראי על הבאת התרומה "כֹּל הָעָם הָאָרֶץ יִהְיוּ אֶל־הַתְּרוּמָה הַזֹּאת לַנָּשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל" (טז) והנשיא צריך להיות אחראי על הקרבת הקורבנות במקדש "וְעַל־הַנָּשִׂיא יִהְיֶה הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֵּסֶךְ בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים וּבַשַּׁבָּתוֹת בְּכָל־מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הוּא־יַעֲשֶׂה אֶת־הַחַטָּאת וְאֶת־הַמִּנְחָה וְאֶת־הָעוֹלָה וְאֶת־הַשְּׁלָמִים לְכַפֵּר בְּעַד בֵּית־יִשְׂרָאֵל" (יז).

דינים נוספים בהלכות קרבנות (יח-כה)

פסקה זו כוללת את הקרבנות שיש להביא בפסח ובסוכות, והם שונים בתכלית מהקורבנות הנזכרים בתורה. ייתכן שהקורבנות הנזכרים כאן אינם תחליף לקורבנות הנזכרים בתורה, אלא נוספים אליהם, ומטרתם היא תוספת קדושה. כך יחזקאל מתאר שיש לקחת בא' בניסן פר בן בקר "וְחִטֵּאתָ אֶת־הַמִּקְדָּשׁ", וכך לעשות במשך שבעה ימים. לאחר מכן יחזקאל מתאר את קרבנות הפסח "וְשִׁבְעַת יְמֵי־הֶחָג יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַה' שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם לַיּוֹם שִׁבְעַת הַיָּמִים וְחַטָּאת שְׂעִיר עִזִּים לַיּוֹם" (כג). יחזקאל מקביל בין קרבנות חג הפסח לקרבנות חג הסוכות.

Volver al capítulo

תקציר יחזקאל פרק מ"ד

השער הסגור (א-ד)

האיש שליווה את יחזקאל השיב אותו "דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַחִיצוֹן הַפֹּנֶה קָדִים וְהוּא סָגוּר". ה' פונה אל הנביא ומסביר לו שהשער יישאר סגור: "הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא‏־יָבֹא בוֹ כִּי ה' אֱלֹהֵי‏־יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר" (ב), אך הנשיא, המלך, רשאי לאכול שם לחם לפני ה'.

המשרתים במקדש (ה-טז)

בפסקה זו, ה' מבהיר לנביא מי רשאי לעבוד במקדש. בחלק הראשון הוא אוסר על "בְּנֵי‏־נֵכָר עַרְלֵי‏־לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר" לבקר ולעבוד במקדש. לפי התלמוד אין הכוונה לנוכרים ממש, אלא לכוהנים או ישראלים שסטו מדרך ה'. בחלק השני מבהיר ה' מי רשאי לעבוד במקדש "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת‏־מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי‏־יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲדֹנָי ה'" (טו).

בגדי הכהונה (יז-יט)

לאחר שה' הציג מי יכול לעבוד במקדש ומי לא, הוא עובר לתאר כיצד הכהנים ינהגו בתוך המקדש ביחס לבגדיהם. כשהכוהנים באים אל שער החצר הפנימית, עליהם ללבוש בגדי פשתים, בלי בגדי צמר. כשהכוהנים יצאו מן החצר החיצונית אל העם, עליהם לפשוט את בגדיהם, וללבוש בגדים אחרים "וְלֹא‏־יְקַדְּשׁוּ אֶת‏־הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם" (יט).

דינים נוספים הנוגעים לכוהנים (כ-ל)

פסקה זו כוללת דינים שונים הנוגעים לכוהנים ושירותם במקדש.

על הכהנים אסור לגלח את ראשם, לשתות יין או להתחתן עם אלמנה וגרושה. הכתוב מתאר את תפקידי הכהנים כפוסקים בענייני טומאה וטהרה, וכדיינים בבית הדין. לאחר מכן הכתוב דן בדיני הטומאה של הכהנים: "וְאֶל‏־מֵת אָדָם לֹא יָבוֹא לְטָמְאָה כִּי אִם‏־לְאָב וּלְאֵם וּלְבֵן וּלְבַת לְאָח וּלְאָחוֹת אֲשֶׁר‏־לֹא‏־הָיְתָה לְאִישׁ יִטַּמָּאוּ", ומתואר טקס ההיטהרות של הנביא במקרה שהוא נטמא. לאחר אלו, בא דיון לגבי מתנות הכהונה. הכתוב מזכיר שלכהנים אין נחלה "וְהָיְתָה לָהֶם לְנַחֲלָה אֲנִי נַחֲלָתָם וַאֲחֻזָּה לֹא‏־תִתְּנוּ לָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל אֲנִי אֲחֻזָּתָם" (כח), ושישראל צריכים להפריש לכהנים מתנות כהונה "הַמִּנְחָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם הֵמָּה יֹאכְלוּם וְכָל‏־חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לָהֶם יִהְיֶה. וְרֵאשִׁית כָּל‏־בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל‏־תְּרוּמַת כֹּל מִכֹּל תְּרוּמוֹתֵיכֶם לַכֹּהֲנִים יִהְיֶה וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל‏־בֵּיתֶךָ" (כט-ל).

Volver al capítulo

תקציר יחזקאל פרק מ"ג

השראת שכינה במקדש (א-יב)

האיש שליווה את יחזקאל במקדש העתידי, מוליך אותו אל השער המזרחי ושם "כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ" (ב). יחזקאל מעיד שהמראה דומה למראה שראה בתחילת תקופת נבואתו בנהר כבר. כך כבוד ה' ממלא את ההיכל "וְהִנֵּה מָלֵא כְבוֹד‏־ה' הַבָּיִת" (ה), וה' פונה אל יחזקאל מתוך הבית: "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן‏־אָדָם אֶת‏־מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת‏־מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן‏־שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי‏־יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית‏־יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם בִּזְנוּתָם וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם בָּמוֹתָם" (ז). בסוף פסקה זו באה חתימה המבהירה מה תפקיד מראה המקדש העתידי: "הַגֵּד אֶת‏־בֵּית‏־יִשְׂרָאֵל אֶת‏־הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם וּמָדְדוּ אֶת‏־תָּכְנִית... הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת‏־כָּל‏־צוּרָתוֹ וְאֶת‏־כָּל‏־חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם" (י-יא).

מזבח העולה (יג-כז)

קטע זה פותח חלק נוסף בתיאור המקדש העתידי. עד עתה הנבואה התרכזה במבנה המקדש ובמידותיו. הפרקים הקרובים (מ"ד-מ"ו) עוסקים בעבודת המקדש והכוהנים. תיאור המזבח מגשר בין שני החלקים: פסקה זו כוללת את מידות המזבח ואת סדר העבודה בו.

הפסקה נפתחת במידות המזבח, ולאחר מכן מתוארת חנוכת המזבח. כמו בחנוכת המשכן, גם כאן מדובר בטקס שנערך במשך שבעה ימים, אך בשונה מחנוכת המשכן, עיקר העניין כאן הוא חניכת המזבח ולא הקדשת הכוהנים. כך גם מספר הקורבנות שונה. במשכן הוקרבו בשבעת הימים פר ושני אילים ואילו כאן ביום הראשון מוקרב פר לחטאת בלבד, ובשאר הימים שעיר עזים לחטאת ופר ואיל לעולה. בנוסף, בניגוד ליום השמיני המתואר בספר ויקרא כיום משמעותי, כאן הוא היום שבו מסתיימת חניכת המזבח, וההתנהלות במקדש תתחיל בו: "בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים עַל‏־הַמִּזְבֵּחַ אֶת‏־עוֹלוֹתֵיכֶם וְאֶת‏־שַׁלְמֵיכֶם וְרָצִאתִי אֶתְכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה'" (כז).

Volver al capítulo

תקציר יחזקאל פרק מ"ב

לשכות הצפון והדרום (א-יד)

בפסקה זו הנביא מתאר כיצד האיש שליווה אותו, מוציא אותו אל החצר ומציג בפניו את הלשכות. כפי שמובא בסוף הפסקה ייעודן של הלשכות: "בְּבֹאָם הַכֹּהֲנִים וְלֹא־יֵצְאוּ מֵהַקֹּדֶשׁ אֶל־הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְשָׁם יַנִּיחוּ בִגְדֵיהֶם אֲשֶׁר־יְשָׁרְתוּ בָהֶן כִּי־קֹדֶשׁ הֵנָּה וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְקָרְבוּ אֶל־אֲשֶׁר לָעָם" (יד), ושם גם אכלו הכהנים את קדשי הקודשים: "הֵנָּה לִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ־שָׁם הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר־קְרוֹבִים לַה' קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שָׁם יַנִּיחוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְהַמִּנְחָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם כִּי הַמָּקוֹם קָדֹשׁ" (יג). הלשכות היו מצד צפון ודרום, אך מהתיאור שלפנינו קשה לדייק במיקום של הלשכות.

היקף הר הבית והחומה (טו-כ)

בפסקה זו מתאר הנביא את ההיקף של המקדש כולו כולל החצר. כל צד הוא "חֲמֵשׁ־מֵאוֹת קָנִים", שהם 3000 אמה (1500 מטר). כל אחת מצלעות החומה הייתה בת 500 אמה.

Volver al capítulo

תקציר יחזקאל פרק מ"א

פרקנו ממשיך לעסוק במקדש ובמידותיו, וכאן מתאר יחזקאל את מבנה המקדש עצמו.

ההיכל (א-ב)

יחזקאל מתאר שהאיש שמלווה אותו מביאו להיכל, ומודד את האילים שניצבים בפתח ההיכל ואת רוחב הפתח שבין שני האילים.

קודש הקודשים (ג-ד)

הנביא מתאר שהאיש שמלווה אותו נכנס פנימה, אל קודש הקודשים. שוב האיש מודד את האיל שבפתח ואת רוחב הפתח ואומר ליחזקאל "זֶה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים" (ד).

הצלעות (ה-ח)

פסקה זו דנה בצלעות שקשה לעמוד על טיבן, בעיקר משום שהנביא משתמש במונחים יחדאיים שמשמעותם אינה ברורה. לפי הפירוש המקובל מדובר בלשכות הבנויות משלוש קומות מסביב להיכל ולקודש הקודשים בשלושה כיוונים (צפון, דרום ומערב).

המונח (ט-יא)

קשה להבין מהו ה"מונח" שמזכיר הנביא בפסקה זאת. ייתכן שהכוונה למקום הפנוי בין הצלעות או אולי שטח סביב הצלעות. אחרים מפרשים שמדובר במשטח מרוצף שהיה המשך של ה"גובה". המונח לא היה מצד מערב אלא רק מצד צפון ודרום.

הגזרה והבניה (יב-טו)

בפסקה זו נזכרים הגזרה והבניה. יש שפירשו שהגזרה הוא שטח ריק ממערב למקדש. אחרים דווקא הבינו שהגזרה היא המקדש עצמו. בכל אופן הנביא לא מפרש בצורה ברורה על מה מדובר. בפסקה זו בא גם סיכום של מידות הבית: מאה אמה על מאה אמה.

כלים המצופים בלוחות עץ (טו-כא)

בפסקה זו מזכיר הנביא חלקים שהיו מצופים בלוחות עץ. בתחילה מזכיר הנביא את ה"הַסִּפִּים וְהַחַלּוֹנִים הָאֲטֻמוֹת וְהָאַתִּיקִים סָבִיב" (טז) על ציפוי העץ היו קישוטים של "כְּרוּבִים וְתִמֹרִים וְתִמֹרָה בֵּין-כְּרוּב לִכְרוּב וּשְׁנַיִם פָּנִים לַכְּרוּב" (יח). לאחר מכן הנביא מתאר את המזבח הפנימי, אך לא מזכיר שהיה מצופה בזהב. האיש מורה ליחזקאל שזהו "הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'" (כב). לבסוף מתוארות הדלתות להיכל ולקודש "וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת שְׁתַּיִם מוּסַבּוֹת דְּלָתוֹת שְׁתַּיִם לְדֶלֶת אֶחָת וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת לָאַחֶרֶת" (כד) וגם הן מקושטות בכרובים ותמרים.

Volver al capítulo

תקציר יחזקאל פרק מ'

פרקנו פותח חטיבה חדשה בספר יחזקאל: חזון המקדש העתידי, העיר ירושלים וארץ ישראל. כפי שכתב ר' ישעיהו מטארני, פרשן פשט מימי הביניים, פרטים רבים בתיאור המקדש ביחזקאל לא מספיק מובנים וברורים: "מדות הבית וסדר הקרבנות ומשפט הכהנים האמורים כאן, אין אדם בעולם שיוכל לעמוד על אמיתתם. ואם הקדמונים, שהיו סמוכים לנבואת יחזקאל, בקשו לגונזו מפני שלא יכלו לעמוד על בוריו... ואיך נעמוד אנחנו על אמיתת דבריו?" (בפירושו ליחזקאל מ', א). גם כאן ננסה לפרש את הדברים ככל שניתן, אך לא נחרוג מהכתוב עצמו.

פתיחה (א-ד)

הנביא מתאר שבשנת העשרים וחמש שנה לאחר גלות יהויכין, בעשור לחודש הראשון, ארבע עשרה שנים לאחר חורבן המקדש, הייתה על יחזקאל יד ה', אשר הביאה אותו לירושלים "בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים הֱבִיאַנִי אֶל־אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" (ב). יחזקאל מקבל הנחיה "רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ לְכֹל אֲשֶׁר־אֲנִי מַרְאֶה אוֹתָךְ כִּי לְמַעַן הַרְאוֹתְכָה הֻבָאתָה הֵנָּה הַגֵּד אֶת-כָּל־אֲשֶׁר־אַתָּה רֹאֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (ד).

החומה והשער המזרחי (ה-טז)

יחזקאל רואה את חומת החצר החיצונה ומידתה. האיש מלווה את יחזקאל והוא נכנס איתו לכיוון המקדש דרך השער המזרחי. הם מסיירים ומודדים את מבנה השער וה"אולם", שהוא חדר מרווח בקצה הפנימי של בית השער.

החצר החיצונית והשערים האחרים (יז-כז)

החצר החיצונית מורכבת משלושים לשכות "אֶל־הָרִצְפָה" (יז). לאחר תיאור הרצפה והחצר החיצונית הנביא מתאר את השער הצפוני והדרומי. בניגוד לאריכות בה יחזקאל תיאר את השער המזרחי, כאן הוא נוקט בצמצום מסוים.

החצר הפנימית והשערים (כח-לז)

לאחר שהיה בחצר החיצונית, יחזקאל עובר לחצר הפנימית. התיאור של החצר הפנימית קרוב מאוד לתיאור החצר החיצונית, והמידות של שתי החצרות שוות.הנביא מתאר את השערים שבחצר הפנימית, ומציג את מידותיהם. כאן הנביא פותח בשער הדרומי, וממשיך לשער הצפוני.

המתקנים שבשער הצפוני (לח- מז)

הפסקה מתארת את הלשכבה שבבית השער הצפוני וממשיכה בלשכה הצפונית שבחצר הפנימית. הנביא מתאר שעל גבי השער הצפוני היו מתקנים שונים כמו למשל הדחת קורבנות העולה ושחיטת הקרבנות על השולחנות הסמוכים.

תכנית המקדש (מח-מט)

פסוקים אלה פותחים את תיאור המבנה עצמו. עיקר תיאור המקדש מופיע בפרק הבא. בפרקנו נזכר האולם: אורכו ורוחבו.

Volver al capítulo

תקציר יחזקאל פרק ל"ט

פרקנו ממשיך את הנבואה על גוג מארץ המגוג שבפרק ל"ח.

נפילת גוג (א-טז)

לאחר שבפרק הקודם תוארה תוכניתו של גוג, כעת מתוארת מפלתו של גוג. ה' יוביל את גוג לבוא להרי ישראל, ושם ה' יפגע בו: "עַל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל תִּפּוֹל אַתָּה וְכָל־אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים אֲשֶׁר אִתָּךְ לְעֵיט צִפּוֹר כָּל־כָּנָף וְחַיַּת הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה" (ד). נפילת גוג תלמד את ישראל ואת הגוים להכיר בה' "וְאֶת־שֵׁם קָדְשִׁי אוֹדִיעַ בְּתוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְלֹא־אַחֵל אֶת־שֵׁם־קָדְשִׁי עוֹד וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי־אֲנִי ה' קָדוֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵל" (ז). הנבואה מתארת כיצד העם יקבור את גוג ואת חילו "וְקָבְרוּ כָּל־עַם הָאָרֶץ וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם יוֹם הִכָּבְדִי נְאֻם אֲדֹנָי ה'" (יג) במשך שבעה חודשים.

הזמנת הטורפים לאכול את בשר גוג (יז-כ)

ה' קורא לנביא להזמין את הציפורים וחיות השדה להתכנס ולאכול בשר ולשתות את דם גוג "בְּשַׂר גִּבּוֹרִים תֹּאכֵלוּ וְדַם־נְשִׂיאֵי הָאָרֶץ תִּשְׁתּוּ אֵילִים כָּרִים וְעַתּוּדִים פָּרִים מְרִיאֵי בָשָׁן כֻּלָּם" (יח). הדם ישכר את החיות "וּשְׁתִיתֶם דָּם לְשִׁכָּרוֹן מִזִּבְחִי אֲשֶׁר־זָבַחְתִּי לָכֶם" (יט).

חתימה (כא-כט)

פסקה זו חותמת את הנבואה על גוג מארץ המגוג ומדגישה את המטרות המרכזיות: "וְנָתַתִּי אֶת־כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם... וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם מִן־הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה" (כא-כב). לאחר מכן הנביא מתאר את גאולת ישראל: "לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' עַתָּה אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּת יַעֲקֹב וְרִחַמְתִּי כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי" (כה) וובעקבות זאת ה' לא יסתיר שוב את פניו "וְלֹא־אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי מֵהֶם אֲשֶׁר שָׁפַכְתִּי אֶת־רוּחִי עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי ה'" (כט).

Volver al capítulo
Hebrew
Hebrew

Pages

x

Lee el Tanaj cómodamente. ¡Instala nuestra App en tu pantalla de inicio!

📲 Instala nuestra App

Toca el botón de Compartir (el icono de un cuadrado con una flecha hacia arriba) en la barra de Safari, desliza hacia abajo y selecciona 'Agregar a la pantalla de inicio'.